" בלב ליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות" (אלברט איינשטיין)

כאן ניצור דיאלוג בין אריאלה מלצר כאדם ופסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית, מנהלת מכון רעות לבין הקוראים אודות הקשיים והדילמות של החיים וכיצד להתמודד איתם בהצלחה וביעילות למען חיים טובים, מאושרים,רגועים ומהנים.

נדבר על שליטה וניהול כעסים, על בעיות שבינו לבינה בזוגיות ובנישואין, על קשיים רגשיים, בעיות משפחתיות, טיפול זוגי ועוד.

אהבת? לחץ כאן

יום ראשון, 24 באפריל 2011

איך לצאת ממצבי לחץ, תסכול וכעס

שלום לכם,

חזרתי מחופשה קצרה בפריז וכמו שנהוג במקומותינו, אי אפשר לחזור בידיים ריקות מחו"ל, אז הבאתי לכם מתנה מפריז...סרטון ובו טיפ איך לצאת ממצבי תסכול, לחץ וכעס.

איך שאני עומדת מול הפסל "האדם החושב" של רודן במוזיאון רודן קופץ לי רעיון בראש למתנה עבורכם. ללא כל הכנות מיוחדות, אני פותחת את המצלמה, נעמדת מולה, נאספים סביבי אנשים, (אולי חשבו שעושים סרט לטלביזיה או להוליבוד...גם לא בדקתי שהשמש מאד מסנוורת את הצילום, אבל לא נורא וגם אי אפשר עכשיו כבר לתקן את הצילום) ומתחילה לדבר.

רודן רצה כנראה להצביע על היכולת שלנו לחשוב כבני האדם. לתבונה ולחשיבה שלנו יש הרבה כוח, עוצמה והשפעה על החיים שלנו.

לפי הדרך בה אנחנו חושבים, כך גם נראית מציאות החיים שלנו.

באמצעות השכל שלנו אנחנו יכולים ללמוד, לחקור את העולם, את המציאות, לפתח טכנולוגיה, לטוס לחלל, להמציא פטנטים, להבין תהליכים, מערכות שונות, כיצד דברים פועלים, ולהבין את עולמם של אחרים.

למחשבה שלנו יש גם כוח כי המוח שלנו לא יודע להבדיל בין אם זה הגיע מהדמיון או במציאות. המחשבה שלנו מעלה תמונה כלשהי במוח ובשבילו זוהי המציאות. לכן, אנחנו יכולים באמצעות החלטה שלנו להמיר מחשבות שליליות למחשבות חיוביות או לעשות דמיון מודרך וכך לכוון את המציאות הרצויה לנו.

כשאנחנו במצב לחץ, מתח, תסכול, כעס או מוצפים ברגשות אחרים, מה שמפעיל אותנו זה הרגשות שלנו, העולם הפנימי הסובייקטיבי שלנו ואז אנחנו עלולים להחמיץ את התמונה המציאותית האובייקטיבית והרחבה יותר. במצב כזה אנחנו פועלים כדי להגן על עצמנו ומגיבים באופן אוטומטי, כל אחד עפ"י סגנון התגובה האופייני לו, כשהוא מרגיש מאוים וכשביטחונו מתערער.

לעיתים, התגובה הינה לא מותאמת למציאות ולפעמים, גם לא פרופורציונאלית מתוך פרשנות מוטעית את המציאות או מתוך תבניות חשיבה שהולכות איתנו מילדות שלא תמיד כבר יעילות עבורנו כבוגרים.

לכן, יש צורך להפעיל גם את השכל והמחשבה שלנו.
אך גם לפעול רק מהשכל זו לא דרך יעילה. ישנם אנשים שמסיבות שקשורות להתנסויות חייהם בילדות, אינם מרשים לעצמם להתחבר לרגשותיהם, לחוות אותם או לבטא אותם והם פועלים בעיקר מהשכל. הם אנשים רציונאליים, מעשיים, דיגיטליים ולעיתים קרובות, קשה לאנשים סביבם להתקרב אליהם רגשית או לנהל איתם שיחת נפש מלב אל לב.

דרך זו מקשה על אנשים אלו לראות ולקלוט רגשות של אחרים או אפילו את אלו של עצמם ואם כן, הם ינסו להימנע מכך ככל שניתן ע"י פעולה מעשית כלשהי או מחשבה רציונאלית או אינטלקטואלית כזו או אחרת. הדרך הרציונאלית בלבד מקשה על אנשים אלו להיות אמפאטיים, הן אל עצמם והן כלפי אחרים. הם מתקשים לקיים מערכות יחסים על בסיס קרבה ואינטימיות, ולכן, קשריהם עם אחרים ויחסיהם עם הסובבים אותם עולים פעמים רבות על שרטון, דבר שיכול להתבטא בוויכוחים מיותרים ובמריבות רבות.

לכן, מה שאני מציעה לכם כאן הוא לנהל בכל מצב ובמיוחד, במצבי לחץ, תסכול, מתח וכעס, דיאלוג בין השכל והרגש. לא לתת רק לחלק אחד לנהל אותך כי זה לא יעיל אלא לנהל דו שיח בין שני החלקים. לראות גם את הרגשות שלך ושל אחרים ובו זמנית, להבין באמצעות החשיבה והשכל את המציאות ועולמו השונה של האחר. הבנת האחר איננה בהכרח הסכמה איתו.

כאשר מבינים את האחר, למרות התסכול והקושי שמרגישים באותו רגע, נפתח באותו רגע פתח חדש לראות דברים חדשים אחרים שמאפשרים דרך תגובה אחרת ושונה לחלוטין.
הדרך הזו הינה שקולה, רגועה ומאוזנת יותר, מכבדת ומעריכה גם אתכם וגם את האחר, נותנת מקום והיא מאפשרת לא רק לשמור על יחסים רגועים ותקינים אלא היא אף מעמיקה את הקשר עוד יותר.

הגישה הזו לחיים טובה עם כל האנשים שנתקלים בהם בחיים אך היא טובה במיוחד בכל מערכות היחסים עם הקרובים לכם ביותר.















מאחלת לכם ולכל אוהביכם
חג שמח ומהנה


אריאלה




פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית

יום שישי, 15 באפריל 2011

איך להרגיע את הכעס - טיפ מצולם

שלום לכם,

משהו קרה והכעס הגיע. זה קורה לכולם וזה אנושי וטבעי. עכשיו מה עושים? איך נרגעים?


יש כל מיני דרכים ושיטות והיום אני רוצה להדגיש אחת מהן ולתת לכם טיפ חשוב, שלבטח מוכר לכם, אבל לא תמיד הוא מיושם. לכן, הכנתי עבורכם סרטון כדי להעלות אותו למודעות שלכם במטרה שתהיה באפשרותכם להשתמש בו בעת הצורך במיוחד בתקופת חג הפסח הממושכת.


ועוד טיפ חשוב מאד לחג...


חג הפסח הוא תקופה מועדת לפורענות לכעסים וקונפליקטים, שיכולים לעורר ויכוחים ומריבות היות וכל בני המשפחה נמצאים ביחד זמן ממושך מן הרגיל וללא פתחי המילוט הרגילים. אם קיימים קונפליקטים לא פתורים בין בני הזוג או יש נטיה לשחרר מתח באמצעות כעס, ביקורתיות, מריבות והאשמות, הרי שבחג היא יכולה להתגבר ולהתבטא ביתר עוצמה ולהרוס את שמחת החג.


יש יותר נקודות חיכוך בין בני המשפחה, ואם בשגרת היומיום ניתן להתאוורר לעבודה, לחוגים, לסידורים וכד', הרי שבחג רוב הזמן נמצאים ביחד והמרחב הפרטי של כל אחד מבני המשפחה עלול להיפגע.


כמו כן, צריך לארח, להכין ולטרוח סביב החג וזו מטלה מכבידה ומעייפת, במיוחד אם אין שיתוף פעולה ועזרה הדדית, דבר שיכול להעלות פגיעות, עלבונות וכעסים.


לעיתים, גם בני המשפחה המורחבת נמצאים והם יכולים, אפילו בעצם הנוכחות שלהם, להעלות את רמת המתח והלחץ במשפחה.


לכן, יש לנקוט מראש בצעדי זהירות, להתחשב זה בזה, להבליג, להתפשר, להתגמש, להקשיב לצרכים אחד של השני וללכת ככל האפשר לקראתם. לא מוכרחים לעשות עניין מכל דבר! אם יש צורך, תתאווררו בחוץ, עשו ספורט ותנו לעצמכם מרחב פרטי ברשות בלי צורך להשתמש במריבה כהצדקה להתרחקות. חבל לקלקל את אווירת החג והמשפחתיות.


נצלו את החג להנאה, לצחוק, לבילוי משותף, למשחקים ביחד, ולטיולים. עשו דברים שאתם אוהבים שגורמים לכם שמחה והנאה. כך תרוויחו גם יחסים טובים מלאי קרבה ואהבה וגם הנאה מה"ביחד" שלכם בחג.




אני מאחלת לכם ולכל בני משפחתכם חג שמח, שקט ורגוע מלא באור ובאהבה


אריאלה


מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, משפחתי ואישי


פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית

יום שבת, 9 באפריל 2011

זוגיות, נישואין, אהבה, מאהבים ופילגשים - בתקופה העתיקה לעומת ימינו

שלום לכם,

האם ההתאהבות והעובדה שאנחנו בוחרים בד"כ את בן הזוג מביאה בעקבותיה זוגיות ונישואין טובים ומאושרים? אז למה יותר מ- 30% מהזוגות הנישואים מתגרשים?

בואו נבחן את הנושא בהשוואה לנישואין בעבר, בתקופה העתיקה לעומת ימינו, בעידן המודרני, בחברה המערבית.

בעבר, במאות הקודמות, ה- 17, 18, 19 הנישואין התבצעו בדרך שונה ממה שהם מתבצעים היום. לאהבה ולהתאהבות לא היה מקום כגורם להתקשרות הנישואין. הנישואין התבצעו כחלק מהסכמים בין מדינות ומשפחות על רקע אינטרסים משותפים, פוליטיים, כלכליים ומעמד חברתי.


גורל האנשים, בכל המעמדות, נקבע ע"י משפחותיהם ללא כל אפשרות לבחירה אישית. התשוקות והיצרים ירדו למחתרת.... עם מאהבים ופילגשים.


היום, בעידן המודרני בחברה המערבית, הנישואין, לרוב, למעט בחברות השמרניות והפטריארכליות, מבוססים על התאהבות ואהבה מתוך צורך להגשמה עצמית ולממש את ה"אני" האינדיבידואלי. יש חופש בחירה אישית.


האם חופש הבחירה מעניק לנו יתרון בחיי זוגיות ונישואין טובים ומאושרים? לא בהכרח! אבל בהחלט יש מה לעשות כדי לחיות בזוגיות מוצלחת ומאושרת. אפשר להגיע לאהבה מודעת. זה אפשרי.

את ההשוואה איך התבצעו הנישואין בתקופה העתיקה מול ימינו המודרניים אני עושה בסרטון בשיחה עם יקירה, מנהלת חנות לתכשיטים ובגדים עתיקים, בשוק הפשפשים ביפו, שצברה ידע רב על התקוופה העתיקה ומנהגיה ומרצה על הנושא . אתם מוזמנים לצפות בסרטון...


ובשביל התחלה - מתנה ממני - סדרת טיפים איך לאהוב את בן זוגכם, לחצו על הקישור וכבר עכשיו תוכלו לחיות בזוגיות טובה ומאושרת.


שלכם,


אריאלה מלצר


מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי


פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית




יום ראשון, 3 באפריל 2011

הפחד ממחויבות לקשר הזוגי ולנישואין אצל פנויים ופנויות

שלום לכם,

היום אני אתמקד באמצעות הצגת מקרה בקושי שכיח אצל פנויים רבים שחוסם אותם מלהגיע לזוגיות אליה הם כל כך מייחלים והוא הפחד ממחויבות.


מיכאל (שם בדוי), כבן 31, רווק, מתכנת מחשבים, נמצא בקשר זוגי למעלה משנה וחצי. במהלך כל הקשר עד היום, מתאר מיכאל, כי יש לו ספקות לגבי הקשר והאם בת זוגו מתאימה לו. "אני מפחד מהמחויבות, קשה לי לקבל החלטה, אולי יש משהו יותר טוב בשבילי, זה מפריע לי להיות ולחוות את הקשר, קשה לי להחליט, מפחד לעשות טעות, לעשות החלטה שלא אוכל לחזור ממנה או שאצטער עליה.." דברים אלו ואחרים נשמעים מפי מיכאל במשך כל הטיפול.


יחד עם זאת, כשנשאלת השאלה, מדוע אתה עוד נשאר בקשר, עונה מיכאל כי הוא אוהב את בת זוגו, טוב לו והוא נהנה איתה. הוא חושש שאם הוא ייפרד ממנה, הוא לא ימצא מישהי טובה כמוה והוא יישאר לבד. כתוצאה מהאמביוולנטיות הזו מיכאל יושב על הגדר. מצד אחד, הוא מתנדנד כל הזמן בין המחשבה שאולי הוא צריך להיפרד מבת זוגו כי הוא לא מספיק נמשך אליה, מתנהג אליה בקור ובריחוק ואז הוא אינו מתמסר לקשר במלואו לבין הקושי שלו להיפרד ממנה כי היא מקבלת אותו איך שהוא, מגלה כלפיו אהבה וחום ואולי הוא יעשה טעות כשהוא יעזוב אותה והוא יישאר לבד.


מיכאל הוא דוגמא לפנויים ופנויות רבים שמצד אחד כמהים לקשר עם קרבה ואינטימיות אך מצד שני, נתקלים במחסומים שמונעים מהם להיכנס למחויבות לקשר זוגי ולמסד אותו באופן קבוע.


אחד הפחדים, שמונעים ממיכאל ומפנויים רבים כמותו, לקבל החלטה ולהתמסר לקשר מבוסס על המודל הזוגי של הוריו, כפי שהוא ראה בביתו. עפ"י תיאורו, נישואיהם של הוריו אינם טובים וכל השנים אופציית הגירושין ריחפה עליהם. מיכאל מפחד להיכנס לנישואין לא טובים וכל דבר שקורה עם בת זוגו, ריב, ויכוח, מעשה שהיא עושה שמזכיר לו את נישואי הוריו – מפחיד ומרתיע אותו מאד. הוא מרגיש תקוע ורוצה למצוא את הכוח בתוכו לקבל את ההחלטה המתאימה ביותר עבורו, לכאן ולכאן. מניסיונו, הוא כבר חווה שת הספקות הללו בעבר בקשרים זוגיים קודמים ולעומת זאת, כשפעם אחת הרגיש שלם בתוך הקשר הזוגי, בת הזוג נטשה אותו בפתאומיות ובהפתעה ללא כל הסבר.

מיכאל חושש שזהו דפוס חוזר אצלו שיש למצוא לו פיתרון אחרת הוא לא יוכל להתמסד, להתחתן ולבנות לעצמו משפחה כפי שהוא רוצה.


אפשר להבין את קשייו של מיכאל גם באמצעות הקשר הטיפולי שהוא יוצר. מיכאל, איש נבון מאד, מתאר את הדברים בקצרה, ללא הרבה רגשות, תיאורים כלליים ואוניברסאליים. הוא רציונאלי, מרוחק, מוגן ושמור, לא נכנס לפרטים, משאיר הרבה דברים מעורפלים ויש הרגשה שגם בטיפול הוא לא נותן להתקרב אליו. מיכאל מתאר את עצמו כאדם סגור שאינו משתף אף אחד ברגשותיו, אדם ביקורתי מאד, שתקן ומופנם. יש לו חברים, איתם הוא מבלה אך מסתדר טוב יותר עם בנות המין הנשי.


כדי לאפשר לזוגיות להגיע למצב של קרבה ואינטימיות, יש צורך בשחרור השליטה, לאפשר ל"אני" של האדם להיות במלואו על כל היתרונות והחסרונות שלו, להיחשף, להראות חולשה ופגיעות, ולבטא רגשות על כל המגוון שלהם. מי שחווה כאב ופגיעה בתוך קשר קרוב, במיוחד, ביחסיו עם הוריו בילדותו, למד כי קשר קרוב, שאמור לספק ביטחון והגנה, יכול גם לפגוע ולהכאיב וכתוצאה מכך הוא למד להגן על עצמו בדרכים שונות. אחת הדרכים, לעיתים, לא מודעות, להימנע מכאב ומהפגיעה הצפויה היא להיות בתוך הקשר הזוגי אך בו זמנית גם לשמור מרחק רגשי שלא יפגע.


מיכאל תיאר כי יחסיו עם אביו מעולם לא היו טובים. אביו מתואר על ידו כאדם נוקשה, עצבני, רוטן, ביקורתי מאד ואף אלים כלפי אשתו וילדיו. מיכאל ספג ממנו את נחת זרועו והרבה ביקורת, אביו מעולם לא גילה כלפיו הערכה והוא מאד פחד ממנו כילד. אמו מתוארת כאישה חולה, חלשה וכנועה, חסרת אונים, למודת סבל, קיבלה את אביו כמו שהוא, והתקשתה להגן עליו מפני אביו. הרגיש אליה קרבה וצורך להגן עליה.


לא משנה מה הוא עשה או אמר, הוא ספג דחייה מאביו, ביקורת קשה, צעקות, קללות והתפרצויות דבר שגרם לו לאבד את הביטחון בעצמו והערך העצמי שלו. בתוך תוכו הוא מרגיש לא שווה וחסר ערך. באופן פרדוכסלי ככל שבת זוגו אוהבת אותו יותר ומקבלת אותו איך שהוא, כך הוא נעשה ביקורתי יותר כלפיה והיא נתפסת בעיניו כפגומה ולא ראויה על כך שהיא בחרה בו כבן זוג ואוהבת אדם לא שווה כמוהו, מה שהופך אותה בעיניו גם כלא שווה וראויה. היא נתפסת בעיניו כבת זוג לא ראויה גם על כך שהיא שלא מציבה לו גבולות ולא מבקרת אותו על התנהגותו המנוכרת והמרוחקת. למעשה, הוא מצפה שהיא תדחה ותבקר אותו כמו אביו.

יתירה מזאת, יחסה הדואג, החם והאוהב אליו, למרות הביקורת שלו כלפיה ויחסו הקר והמרוחק, נחווה אצלו כיחס אימהי ולא כבת זוג שאפשר להימשך אליה כגבר.


התנהגות זו של בת זוגו נראית בעיניו כחולשה ומזכירה לו את אמו כשבמקביל הוא חווה את עצמו כגבר פוגע ורע כמו אביו . לנגד עיניו הוא רואה כיצד הוא משחזר את נישואי הוריו גם בזוגיות שלו ולכן, אין פלא שהוא נמנע מלהתחייב לקשר הזוגי. נישואין כאלה נראים בעיניו כפוגעניים ומכאיבים וככאלה שלא ניתן בכלל לצאת מהם ולכן, הוא מפחד לעשות את הצעד שהוא רואה בו כטעות שיש להימנע ממנה בכל מחיר.


למעשה, כדי להימנע מפגיעה ומכאב צפוי של דחייה וביקורת של בת זוגו ובכלל עם אחרים, "נעל" מיכאל את עצמו רגשית וכך הוא נשאר מרוחק ומוגן, לכאורה. ההתלבטויות והספקות משרתות אותו באופן לא מודע כי הן משמרות את המרחק הרגשי מפני "סכנת" האינטימיות והקרבה והכאב הצפוי המוכר לו כל כך מקשר קרוב. באופן זה נוצר מעגל סגור היות והריחוק אינו מאפשר למיכאל לחוות את הקשר מתוך אינטימיות, אהבה, חום וקרבה רגשית, מה שמגביר לו את הספקות וההתלבטויות אם בת זוגו מתאימה לו. זו הסיבה שהוא יושב על הגדר, כי כך גם יש לו זוגיות, מצד אחד, אך מצד שני, הוא מרוחק מספיק כדי שהפגיעה האפשרית לא תכאב לו מידיי.


לאחרונה, מיכאל עשה צעד אחד קדימה בכך שיצא מבית הוריו ועבר להתגורר במשותף עם בת זוגו. צעד זה עורר בו חרדה גבוהה ולחץ רב היות והוא ראה בזה צעד של התקרבות לקראת מיסוד הקשר ביניהם, ממנו הוא כל כך חושש. היציאה מבית הוריו היא שלב הכרחי בתהליך שמיכאל צריך לעבור עם עצמו כדי לפתור לעצמו את הדילמה. זהו צעד שבו מיכאל לומד לעמוד על רגליו בכוחות עצמו, כאדם מובחן וייחודי בפני עצמו, לקחת אחריות על חייו, לראות את עצמו כאדם בוגר, בעל יכולות וכוחות נפשיים, להכיר בערך עצמו וללמוד לסמוך על עצמו.


כדי להגיע להחלטה שהוא יהיה שלם איתה, על מיכאל להתחבר לכוחות הפנימיים שלו כאדם בוגר ובטוח ולא לתת לילד הפצוע שבתוכו לנהל אותו. כך הוא יוכל להיות בן זוג שיש בכוחו להחליט אם להישאר בקשר הזוגי, לסמוך על עצמו שהוא יכול לשמור על עצמו גם בתוך הקשר על כל החשיפה והפגיעות שבו, ליהנות ממנו ולתרום לקרבה והאינטימיות שבו או לצאת מהקשר ולשאת בתוצאות העתידיות של ההחלטה שלו, להיות לבד ובחוסר וודאות, מתוך מטרה למצוא לעצמו קשר חדש מספק יותר.


לסיום, ככל שהפנויים והפנויות המפחדים מפני המחויבות לקשר זוגי והנמנעים, במודע או שלא במודע, ממיסוד הקשר ומנישואין, יכירו את מקורות הפחד שלהם, יבינו כיצד העבר שלהם חוסם אותם בהווה, ויגייסו הן את המודעות שלהם לעצמם והן את כוחותיהם העכשוויים כבוגרים, כך יהיה להם ביטחון וכוח יותר לקחת אחריות על חייהם, להתמודד ולהתגבר על הפחדים שלהם.

שלכם,


אריאלה


מנהלת מכון רעות- לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי


פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית


נ.ב אני עומדת לארח בתוכנית הרדיו הקרובה שלי, את טלי וחנן זוהר וביחד נגלה לכם כיצד להצליח במציאת בן זוג וביצירת זוגיות טובה וקבועה, על הטעויות הנפוצות שפנויים ופנויות עושים וכיצד להימנע מהן. ביום ג' בשעה 10 התוכנית משודרת. יש להיכנס לקישור וכבר תוכלו להאזין וגם לצפות. אפשר לשלוח שאלות או לעלות לשידור בטלפון 077-3000909