קשר או קצר משפחתי - מכתב של אמא עם מוסר השכל

שלום לכם,

לכבוד יום המשפחה אני רוצה להביא לכם סיפור של אמא שבא לתאר איך רבים מאיתנו נופלים, לעיתים קרובות, לתוך טשטוש חושים, שבו אנחנו לא באמת רואים את אלה הכי יקרים לנו בחיים ובדרך הזו אנחנו לא רק פוגעים בהם אלא אנחנו פוגעים בעצמנו וביחסים שלנו איתם. במקום קשר משפחתי חם אנחנו יוצרים קצר משפחתי, קור וריחוק ביחסים. אז אם נעצור לרגע ונתעורר מהאוטומט שלנו שמוביל אותנו (כי הרי הכוונה שלנו טובה והמשפחה והילדים חשובים לנו מאד), נוכל לשנות את ההתנהגות האוטומטית למשהו אחר , טוב יותר עבור כולם.

אז הנה המכתב שכתבה אמא על אירוע קטן ששינה את תפיסת העולם שלה לגבי חיי המשפחה...:

היום בבוקר נתקלתי בזר כשחלף על ידי ברחוב. "אוי, סליחה, אדוני" הייתה התגובה שלי.

הוא אמר "אנא סלחי לי, גבירתי, לא ראיתי אותך".

היינו מנומסים מאד, הזר ואני, נפרדנו לשלום וכל אחד מאיתנו המשיך בדרכו שלו.

מאוחר יותר באותו היום, בזמן הכנת ארוחת הערב, בני הצעיר נעמד לצידי בשקט ובלי מילה.

כשפניתי לאחור להוציא משהו מהמקרר, כמעט והפלתי אותו. "זוז, אתה מפריע", אמרתי בזעף.

הוא הלך משם והלב הקטן שלו שבור. לא הבנתי באיזו חומרה דיברתי.

אחר כך כשהלכתי לישון, קשה היה לי להירדם. בעודי שוכבת ערה במיטה, קול שליו בא אלי ואמר: "היום, תוך כדי התמודדות עם זר מוחלט, השתמשת באדיבות בסיסית אבל עם המשפחה שאת אוהבת השתמשת בזלזול. אם תלכי להסתכל על רצפת המטבח, תמצאי שם כמה פרחים ליד הדלת. אלה הפרחים שבנך הביא לך. הוא קטף אותם בעצמו במיוחד עבורך: ורוד, צהוב וכחול. הוא עמד שם בשקט כדי לא לקלקל לך את ההפתעה וחיכה שתסיימי והוא ייתן לך אותם במתנה. את אפילו לא ראית את הדמעות שמילאו את עיניו הקטנות".

לפתע הרגשתי מאד קטנה והדמעות החלו לשטוף את לחיי.

קמתי ממיטתי והלכתי למטבח. ראיתי את הפרחים שהיו על הרצפה ואספתי אותם. אחר כך נכנסתי בשקט לחדרו של בני וכרעתי ליד המיטה שלו. "התעורר, ילד קטן שלי, התעורר", אמרתי " האם אלה הפרחים שבחרת בשבילי?" הוא ניגב את עינו וחייך " מצאתי אותם על יד העץ. לקחתי אותם כי הם יפים כמוך. ידעתי שאת תאהבי אותם, במיוחד את הכחול".
אמרתי בדמעות " בני, אני מצטערת מאד על הדרך שבה התנהגתי היום. לא הייתי צריכה לצעוק עליך ככה."אמרתי "בני גם אני אוהבת אותך ואני אוהבת את הפרחים במיוחד את הכחול."

חיבקתי אותו כמו שלא חיבקתי אותו מימיו והוא נרדם כך בידי עם חיוך על פניו.

אם נעזוב מחר את מקום העבודה, למשל, יוכלו בקלות להחליף אותנו שם. אבל לבן משפחה קרוב אין תחליף.

אמא יש רק אחת ואבא יש רק אחד. הילדים הם היצירה הכי גדולה שלנו והאחים הם דם מדמנו.

אנחנו נוטים לשכוח את חשיבות טיפוח הקשר המשפחתי ומפנים את עצמנו יותר לתוך העבודה, הקריירה, צבירת עוד הון, ועוד יוקרה, בזמן שאנחנו מזניחים את המשפחה שלנו או החברים הקרובים שבאמת אוהבים אותנו.

האם אתם יודעים מה הם ראשי התיבות של המילה "משפחה" באנגלית?

FAMILY=(F)ather (A)nd (M)other (I)i (L)ove (Y)ou

או בעברית "אבא ואמא, אני אוהב אתכם"

חבקו והעריכו את בני המשפחה שלכם ואת מי שאוהב אתכם ורוצים תמיד בטובתכם. זה יעשיר את חייכם יותר מכל הון שבעולם..

יום משפחה שמח מלא באהבה

אריאלה
מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי

למה שתקתי בזמן האחרון ו...מהן 5 שפות של אהבה

שלום לכם,

בטח שמתם לב שבזמן האחרון קצת שתקתי ולא כתבתי לכם שום דבר . עכשיו משהתאוששתי, אני חוזרת אליכם עם כוחות מחודשים גם כדי לשתף אתכם במה שקרה וגם כדי להמשיך לתת לכם עוד דברים טובים ומועילים שיכולים להאיר את חייכם. והפעם אני אציג לכם את 5 שפות של אהבה, לפי ד"ר גארי צ'פמן (אני מקיימת את ההבטחה שלי לכל הזוגות הנהדרים שהשתתפו בערב החוויה הזוגית האחרון, שהתקיים כבר בעיצומן של ההתרחשויות) .

אז מה קרה?

פתאום ביום בהיר, בהפתעה, ללא כל התראה מראש, נופל עליך משהו לא פשוט, שצריך להתמודד איתו.
כך קרה לנו. זה התחיל כשכלתי הרגישה לא טוב. חשבנו שזו שפעת. אמרנו לעצמנו - יעבור לה.
אומנם זה קצת שפעת חזקה אבל יעבור. ואז התחילו לה כאבי ראש עזים בלתי נסבלים ובלתי מוסברים שגררו אישפוז לסירוגין עד לאבחנה - דלקת קרום המוח ויראלית.

זה באמת מבהיל!!! אבל היות והיא הייתה מהסוג הטוב יותר אז נרגענו. אמרו לנו שזה עובר תוך 7-10 ימים.
אמרו שזה עובר מהר..אז אמרו...המחלה שלה לא ידעה את זה. היא לא הייתה בשיעור הזה ולא קראה את הספר הנכון . היא החליטה להתנהל באופן עצמאי לחלוטין, כך שכבר לא כל כך ידענו מול מה אנחנו עומדים. חוסר הוודאות זה הדבר הקשה ביותר במצבים כאלה.

כבר אמרתי שאמרו שזה עובר מהר? ..אז אמרו...המחלה שלה לא ידעה את זה. היא לא הייתה בשיעור הזה ולא קראה את הספר הנכון . היא החליטה להתנהל באופן עצמאי לחלוטין וגם בצורה קשה, כך שכבר לא כל כך ידענו מול מה אנחנו עומדים. חוסר הוודאות בחלק מהזמן מול הסבל המתמשך של כלתי היה הדבר הקשה ביותר. זה אחד הדברים הקשים ביותר במצבים מעין אלו.

אשפוז של כמעט חודש בתל השומר כשהיא מתפתלת וסובלת מכאבי ראש שקשה לשאת אותם ונראה שגם לצוות הרפואי לא תמיד היה ברור לגמרי מאיפה הם מגיעים. עוד בדיקות ועוד בדיקות, טיפול שלא עוזר הרבה, הרבה מתח, דאגה, לחץ, וגיוס כוחות לטפל במה שצריך. רק חודש אחרי האשפוז התחיל הטיפול לעזור והורגש שיפור עד לשחרורה מביה"ח.
זו היתה תקופה קשה לכולנו ולקח גם זמן של ההתאוששות. כך גם כלתי שחוזרת בהדרגה לשגרת החיים שלה ועדיין מתמודדת עם שאריות המחלה שלא כל כך מהר רוצה לעזוב.

במצב כזה לומדים הרבה דברים. כמה החיים הם שבריריים ודברים יכולים להשתנות ברגע. כך פתאום. לכן, אנחנו צריכים ללמוד ליהנות מהחיים בהווה כמה שיותר ולעשות היום את מה שאנחנו אוהבים בלי להגיד "מחר כך". מקבלים שוב פרופורציות לחיים. רואים את סדרי העדיפויות שלנו , מבינים עוד יותר את חשיבותה של המשפחה והאנשים בחיינו, קולטים עוד יותר את חשיבות ה"ביחד".
לומדים לעזור ולתמוך אחד בשני, להתגייס ולתרום מזמנך ומכל היכולות שלך על מנת להיות שם איפה שצריך אותך.
זה הזמן שהיחסים נבחנים! לא כשטוב אלא דווקא כשקשה. מגלים ששום דבר הוא לא מובן מאליו. לא הבריאות, לא היחסים, לא הזוגיות,לא המשפחה, לא העבודה, לא החברים, ושצריך להעריך באמת את מה שיש לנו כל רגע ורגע...וגם לבטא ולהגיד את זה אחד לשני. במיוחד, לא צריך להגיע למצבים קשים כדי לבטא אהבה, דאגה, אכפתיות, חום ותשומת לב, הערכה, וכל מה שאנחנו מרגישים.

צריך להפוך את זה לשגרת החיים שלנו ביומיום.
אירועים כאלה הם רק שיעור לחיים ותזכורת שאנחנו צריכים להעריך את מה שיש לנו ולא רק כשיש סכנה ואיום כלשהו שנאבד את זה בגלל בריאות, גירושין, פיטורין וכד'.
תיהנו מהשגרה שלכם. תזכרו - שגרה זה דבר טוב. את התבלינים אתם כבר תכניסו.

ואם אנחנו כבר מדברים על אהבה שצריך לבטא אז ד”ר גארי צ'פמן, שכתב את הספר "חמש שפות האהבה"  מצא שבכל התרבויות בעולם יש 5 דרכים לפיהן אנשים נותנים ומקבלים אהבה. למרות שאולי היינו מעדיפים לקבל את כל 5 הדרכים, יש לכל אחד יש את הדרך שלו, המתאימה לו ביותר לקבל אהבה, ולהרגיש נאהב. 

לכן, ככל שנדע מה היא "שפת האהבה" הנכונה לבן זוגנו (ולדעתי, עם כל היקרים לנו), ונדע לתת לו את האהבה כפי שהוא צריך. כך הוא ירגיש אהוב ומסופק בזוגיות וההיפך. באופן זה הצרכים שלנו כבני זוג, הן הפיזיים והן הרגשיים שלנו יסופקו ברובם וייווצר חיבור רגשי טוב יותר בין בני הזוג, תיווצר קרבה ואינטימיות והקשר הזוגי יהיה עמוק, קרוב, חם, מספק ומהנה יותר.

ואלו הן 5 שפות האהבה לפי ד"ר גארי צ'פמן:

1. מגע פיזי - כל סוגי המגע שיש בהם כדי להביע אהבה, משיכה, תשוקה, חיבה, חום, תשומת לב, געגוע ועוד ועוד. המגע אינו בהכרח יחסי מין. הוא כל מגע של כל אברי הגוף, ויכול להיות חוץ מיחסי מין, חיבוקים, נשיקות, ליטופים על כל סוגיהם, מסז', מזמוז ועוד ועוד.

2. מילים – ישנם אנשים שאוהבים וזקוקים גם לשמוע את אהובם מבטא כלפיהם מילות אהבה, חיבה, הערכה ופרגון, נותן להם מחמאות ומשבח אותם על מי שהם, על מעשיהם, התנהגותם, יכולותיהם , כישוריהם ועוד. המילים הן הזנה לנשמה לעומת מילות ביקורת, קללות, עלבונות או מילים פוגעות הפוצעות את הנשמה. 

3. זמן איכות – אנשים מרגישים נאהבים כשהם מבלים זמן איכות ביחד עם בני זוגם. כל הפעולות המשותפות הגורמות להם התרגשות והנאה רבה. כל המעשים והפעולות שהם עושים במשותף ויוצרות להם חוויות מרגשות המעמיקות את הקשר ביניהם.  

4. מחוות שירות – אנשים מרגישים נאהבים כשבני הזוג פועלים למענם באופן מעשי ומציעים להם את עזרתם המעשית או מעניקים להם מחוות שונות כגון, הצעה לקפה, הכנת אוכל וארוחות, עזרה בביצוע מטלות ומשימות שונות ועוד. 

5. קבלת מתנות – ישנם בני זוג שמרגישים אהובים ע"י בני זוגם כאשר אלה מעניקים להם מתנות והפתעות שונות. זאת במיוחד בגלל השקעת המחשבה, הזמן, המאמצים ולפעמים, גם הכסף שיש במתן המתנה ( המתנות וההפתעות אינן חייבות להיות כרוכות בכסף). לפעמים,  הכוונה שמאחורי המתנה ותשומת הלב הם אלה שמבטאים את האהבה והמשמעות שיש לבן הזוג בלבם של בן זוגם. 

אז קחו את זה כתרגיל ותגידו לבני הזוג שלכם מהי "שפת האהבה" שלכם ומהי הדרך המתאימה והנכונה לכם להרגיש נאהבים על ידם, ותבררו עם בן הזוג שלכם מה היא הדרך המתאימה לו להרגיש נאהב על ידכם.  
ממליצה בחום!

מאחלת לכם שתרגישו אהובים ואוהבים עם כל הלב

אריאלה
מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי