" בלב ליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות" (אלברט איינשטיין)

כאן ניצור דיאלוג בין אריאלה מלצר כאדם ופסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית, מנהלת מכון רעות לבין הקוראים אודות הקשיים והדילמות של החיים וכיצד להתמודד איתם בהצלחה וביעילות למען חיים טובים, מאושרים,רגועים ומהנים.

נדבר על שליטה וניהול כעסים, על בעיות שבינו לבינה בזוגיות ובנישואין, על קשיים רגשיים, בעיות משפחתיות, טיפול זוגי ועוד.

אהבת? לחץ כאן

יום שישי, 10 ביוני 2011

הסוד להצלחה מובטחת בזוגיות ובנישואין

שלום לכם,


"אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה -
ותהי ים הומה בין חופי נשמותיכם.
מזגו איש לכוס רעותו, אך אל תשתו מכוס אחת.
פרסו מפתכם זה לזו, אך אל תאכלו מכלי אחד.
זמרו וחוללו יחדיו ויגיל לבבכם,
אך תנו ויהא כל אחד לעצמו,
כמיתרי הנבל שלעצמם הם גם בנגנם יחדיו.."

תיאור ציורי מופלא זה של המשורר חליל ג'ובראן מתוך ספרו "הנביא" מגלה את הסוד להצלחה מובטחת בזוגיות ובנישואין.

ולמה הכוונה?

כל אחד מבני הזוג מביא לקשר הזוגי את עולמו האישי, את הרגליו, אמונותיו, ערכיו, דפוסי החיים שלו, את פצעי הילדות שלו ואת כל התנסויותיו שעבר בחיים. לכל אחד מבני הזוג יש את הראייה הייחודית שלו על החיים, את המחשבות והרגשות שלו, הדרך בה הוא רגיל לתפוס את המציאות ודרכי ההתנהגות והביטוי שלו במציאות. זה לא טוב יותר או רע יותר, זה פשוט אחר ושונה.

יש הבדלים בין בני הזוג ( וזה גם מה שעושה עניין בזוגיות ומפרה את בני הזוג) וגם שום דבר לא נשאר כמו שהוא במהלך הזמן. כל הזמן הדברים משתנים ומתפתחים. בני הזוג משתנים, הקשר משתנה והמציאות משתנה.
גם אם יש דמיון רב בין בני הזוג בהתייחסותם לחיים, הרי שכל אחד מהם הגיע ממשפחה אחרת, וחווה התנסויות שונות עפ"י מה שהיה אופייני למשפחתו, לחברה ולקהילה שבה גדל ולמעשה, בעולם שהוא שונה משל השני. גם אם הם חוו חוויות דומות עדיין לכל אחד מהם יש עולם ייחודי, נפרד ושונה משל השני.

לקשר הזוגי, אם כך, מגיעים שני עולמות שונים ובעצם בניית הקשר הזוגי, בני הזוג יוצרים ומוסיפים הוויה שלישית חדשה ומשותפת לחייהם, שהיא עולם אחר ושונה משני העולמות שהביאו איתם בני הזוג לזוגיות.

כמו כל אחד מאיתנו, בצד הזוגיות, בני הזוג זקוקים וצריכים לשמור על המהות העצמית, האינדיבידואלית והנפרדת שלהם כבני אדם ולתת לה חופש להתקיים על מנת למצות את כל הפוטנציאל הטמון בהם. הם זקוקים להרגיש שיש להם חופש בחירה, להיות מי שהם ולתת לעצמם אפשרות מלאה לביטוי עצמי ובכך, לחיות כאנשים שלמים, חופשיים, משוחררים ומלאי ביטחון.

יחד עם זאת, קיים הקשר הזוגי בו יש עולם משותף של חלומות וציפיות, שאיפות ורצונות, רגשות, הנאות, עניין משותף, ריגושים, חוויות משותפות, צרכים הדדיים זה מזה כבני זוג, ניהול משותף של חיים יומיומיים, טיפול בילדים, משפחה מורחבת, חברים ועוד.

הצלחת הזוגיות והנישואין תלויה במידת יכולתם של בני הזוג למצוא את האיזון הנכון עבורם (כרגיל, אין נכון אחד!) בין החופש והביטחון שהם נותנים לכל אחד מהם להיות מי שהוא עפ"י עולמו האישי לבין המקום שהם נותנים לזוגיות ולצרכים שלהם כבני זוג.

אם הזוגיות נתפסת כערך עליון על פני צרכי היחיד כאדם נפרד ובאה על חשבון הרצונות, הצרכים ועולמו האישי של אחד מבני הזוג, הרי שהוא יכול להרגיש משולל חופש, נשלט, נעלם, מדוכא, ומהותו "נמחקת" תחת כובד הזוגיות.

תפיסה זו יכולה להתבטא אצל אחד מבני הזוג או אצל שניהם ברכושנות, בביקורתיות יתר, שתלטנות, שיפוטיות, קנאה מוגזמת, האשמות, תלונות, בכי, הפעלת רגשות אשם וייסורי מצפון אצל השני, איומים סמויים או גלויים, ובסופו של דבר, וויכוחים וסכסוכים רבים, תסכול רב והתרחקות של בני הזוג זה מזה.

למשל, "אני לא מסכים שתלכי לריקודים" , "במקום לבלות איתי ועם הילדים בשבת, אתה מעדיף לרכוב על אופניים", "אני לא מסכימה שתלך לפאב עם החברים שלך", " מה פתאום לצאת בלעדיי לחו"ל עם החברים/ות שלך?", "אני לא אוהב/ת את החברים שלך" ועוד ועוד ( כמובן, שזה נכון לשני המינים).

שלילת החופש של בני הזוג זה מזה יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שאין הסכמה לבלות בנפרד עם חברים, לבלות בבית קפה, ללכת לסרט, לנסוע לחו"ל, לראות כדורסל או כדורגל, או ללכת לחוגים ולפעילויות נפרדות כגון, ריקודים, טיולים, חבורת זמר וכד'. קיימת דרישה לחזור בשעה מסוימת ועוד הגבלות למיניהן, כגון, עם מי להיות בקשר ועם מי לא, איזה פעולות לעשות ואיזה לא, מה לחשוב, איך להתנהג ועוד.

התנהגויות כאלה יכולות לנבוע מחוסר אמון בבן הזוג, מחוסר ביטחון, מתוך חשש שמא בן הזוג ייפגש עם בני המין השני, ואולי אף יפתח רומן סודי או מתוך תחושת נטישה ובדידות ולכאורה, שבן הזוג מעדיף לבלות עם אחרים על פניו או בעיסוקיו מחוץ לזוגיות וכנראה שהוא לא אוהב מספיק.

במשך הזמן יכולות להתפתח ולהצטבר תחושות אשם, פחד, תלות, ערעור הביטחון, מרירות, חנק, כעס סמוי או גלוי כלפי בן הזוג על שתלטנותו והתנהגותו הרכושנית והביקורתית וירידה בערך ובדימוי העצמי.
היות ובמצב כזה קשה יהיה לו להעלות בחופשיות ובצורה גלויה ופתוחה את רצונותיו הנפרדים מול בן הזוג, הוא יכול לממש את רצונותיו וצרכיו בחשאיות ובהסתר ועכשיו זה כבר נבואה שמגשימה את עצמה או לחיות בתסכול רב, בריחוק או אף בניכור, דבר שיוצר מריבות רבות ופוגע באינטימיות ובקרבה בין בני הזוג.
מצד שני, אם יהיה משקל יתר רק לחופש של כל אחד מבני הזוג לעשות כרצונו ולממש את עצמו בלי להתחשב בקשר הזוגי ובצרכי בן הזוג, בני הזוג יהיו מרוחקים מאד זה מזה, כל אחד יחיה בעולמו והזוגיות עלולה להיפגע אנושות.

לכן, מילת המפתח היא איזון. המתכון להצלחת הזוגיות הוא להיות ביחד וגם לחוד. לתת מקום וחופש גם לצרכים והרצונות של כל אחד מבני הזוג אך בו זמנית לקחת בחשבון את הזוגיות, להשקיע בה ולטפח אותה ולתת מקום לצרכים ההדדיים של בני הזוג אחד מהשני.

זה יעצים את תחושת החופש והביטחון במרחב היחסים הזוגי, כל אחד מבני הזוג ירגיש חופש להיות מי שהוא, ויוכל להתפתח ולצמוח באופן אישי, דבר שיכול רק להפרות ולהצמיח את הזוגיות ולהעמיק את הקרבה והאינטימיות בין בני הזוג.

לחיים של איזון בין ה"ביחד" ל"לחוד"

שלכם


אריאלה
מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, משפחתי ואישי
פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית
לקבלת סדרת הטיפים, איך לאהוב את בן זוגכם, לחצו על הקישור.

יום שבת, 14 במאי 2011

צחוק כדרך למניעה ולשחרור כעסים

שלום לכם,


אימרה ידועה היא ש'צחוק יפה לבריאות'. לא סתם אימרה זו נולדה. אנחנו רואים איך בשנים האחרונות הולך ומתפתח תחום שלם, תרפייה ואימון צחוק, יוגה - צחוק כדרך המסייעת להתמודד עם קשיים ובעיות שונות, טראומות, מחלות ועוד. בנוסף, הליצן הרפואי הוא מקצוע חדש שנולד מהידע המתפתח בתחום ועושה פלאים כיום בעיקר בבתי חולים וממחיש כיצד הצחוק מרפא ועוזר בהחלמה ובהתאוששות מהירים ממחלות שונות.

כמו כן, מחקרים בתחום הזוגיות הוכיחו כי כאשר יש הרבה הומור וצחוק בין בני זוג, הם מצליחים להתמודד ביעילות רבה יותר עם הקונפליקטים שעולים ביניהם ולמצוא פתרונות מתאימים. היחסים בין בני הזוג טובים יותר, מעמיקה הקרבה והאינטימיות ביניהם והזוגיות טובה, מספקת ומאושרת יותר.

ומה הקשר בין צחוק לכעס?
שאלה מצוינת...

אנחנו יודעים שלעיתים קרובות הכעס נוצר כבר מימי ילדותנו כחליפת הישרדות מאד חכמה שנבנתה לצרכי הגנה מפני התקפה וסכנה, ממשית או רגשית ואיום על ה"אני" שלנו ואוצרת בתוכה הרבה כאב ועצב. חליפת ההישרדות הזו שהייתה חכמה להיותנו ילדים, תלויים וחסרי אונים, הולכת איתנו גם לחיינו הבוגרים גם כשהיא כבר איננה מתאימה ואינה יעילה יותר למצבים החדשים במציאות וליכולותינו ולכוחותינו כאנשים בוגרים ועצמאיים.

האירועים המציאותיים על פני השטח המתרחשים בהווה ולעיתים, גם האירועים השטותיים והשוליים ביותר, המעשים או ההתנהגויות של הזולת, יכולים לגעת ולעורר ( בדרך כלל, באופן לא מודע) את אותו כאב וחרדה גדולים ראשוניים וקדומים מהילדות וכדרך לפרוק אותם ולהשתחרר מהם מבלי לגעת בהם באופן ישיר, כי זה קשה, כואב ומפחיד, משליכים אותם על הזולת, וע"י כך אפשר עכשיו לכעוס עליו ולשחרר כלפיו את האנרגיה השלילית של הרגשות שנוצרה בגוף.

בשעת כעס ומתח, רמת האדרנלין בגוף עולה, הגוף מאותת על מצב של לחץ וקושי, על הדריכות ועוררות היתר, בו נתון האדם, והדבר מתבטא בתגובות פיסיולוגיות כגון, נשימה מהירה, יובש בפה, דופק מואץ, מועקה בחזה, רעד בשרירים, חום בפנים וכד'.

הצחוק גורם למוח להפריש ולשחרר אנדורפינים בגוף, המשככים כאבים ומרגיעים את מערכת העצבים המרכזית, מה שגורם לרגיעה כללית, לשחרור הכעס ולהפגת המתח.

אם מכוונים את הצחוק לאותה הרגשה כואבת ולא נעימה, אפילו שמייצרים אותו בתחילה בצורה מלאכותית ומזויפת ללא כל סיבה נראית לעין עד שהוא הופך להיות אמיתי, גם אם אפילו לא יודעים את מקור ההרגשה הכואבת והלא נעימה, הצחוק מעורר באופן מיידי את תהליכי הריפוי הטבעיים בגוף, משחרר את אותה האנרגיה וכתוצאה מכך, נוצרת תחושה של פורקן, ניקיון, שחרור, הקלה ורוגע.

הצחוק יוצר הנאה, סיפוק והרגשה חיובית, מגביר אופטימיות, מעורר את שמחת החיים ומאפשר לאנרגית החיים ולחיות שבנו להיות במלואה, עוזר ליצור מחשבות חיוביות, משפר את מצב הרוח, שומר על בריאות תקינה ויוצר אווירה חיובית, נעימה ומשוחררת.

באמצעות הצחוק ניתן לראות את המצבים שקשה להתמודד איתם ואת החיים בכלל, באור קליל יותר עם גמישות חשיבתית, פרופורציונלית ויצירתית יותר. כתוצאה מכך, הביטחון העצמי עולה, ניתן לממש ולהגשים את מלוא הפוטנציאל הטמון בנו, ולשפר את מערכות היחסים וע"י כך קל יותר למנוע התפרצויות לא נעימות של כעס ולהתמודד עם מצבים מתסכלים, אירועים מעוררי כעס, שיש בהם קושי וכאב.

אפשר לצחוק ללא סיבה נראית לעין אלא סתם רק בגלל שמחליטים.
למוח "לא אכפת" והוא גם לא יודע להבדיל בין אם הייתה סיבה מציאותית עובדתית לצחוק או שהצחוק הגיע ללא כל סיבה גלויה והוא עושה את הפעולה הנדרשת, להרגיע ולהפיג את המתחים ולווסת את הלחצים, כי הגוף שלנו מחווט לרפא את עצמו באופן טבעי.

אם הנושא מעניין אותך, וברצונך לשמוע עוד, ביום שלישי ה- 17 במאי בשעה 10 בבוקר, אני מארחת את נילי דור האלה, מומחית לתרפייה ואימון צחוק, בתוכנית הרדיו שלי "להיות ביחד וגם לחוד" במסגרת רדיו החיים הטובים באינטרנט. בתוכנית אנחנו נגלה לך כיצד צחוק יכול לשמור על הבריאות, לפתור בעיות רבות בחיים, כאבים, טראומות ורגשות קשים ובמיוחד איך צחוק יכול לשמש דרך מצוינת למנוע ולשחרר כעסים.

בשעה היעודה, יש ללחוץ על הקישור וכבר אפשר יהיה להאזין לתוכנית ולצפות בנו. כן, זה גם בוידיאו.
אני מזמינה אותך לשלוח לנו שאלות במייל לפני התוכנית או במהלך התוכנית באמצעות תיבת הצ'ט או לעלות לשידור לשוחח איתנו בטלפון 077-3000909.


נ.ב. הסדנא הבאה לשליטה וניהול כעסים ולתקשורת יעילה תיפתח ב- 13 ביוני 2011 ביום שני ב-20:00. ההרשמה בעיצומה!

שיהיה לכם יום מלא צחוק ושמחה

אריאלה


פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית


מומחית בטיפול בשליטה וניהול כעסים

יום ראשון, 8 במאי 2011

בדרך אל החופש והעצמאות שלך

שלום לכם,

יעלי, אחת מקוראיי הנאמנים, שלחה לי השבוע תגובה מאד מרגשת לאחד הטיפים שכתבתי וכשעניתי לה את התשובה, חשבתי לעצמי שמגיע גם לכם לדעת במה דברים אמורים, במיוחד שיש להם קשר הדוק לעצמאות ולחג העצמאות המתקרב.

רבים מאיתנו עסוקים הרבה פעמים במחשבות מה אחרים יגידו, האם הם יהיו מרוצים מאיתנו, איך תהיה התגובה שלהם כלפינו וכלפי מעשינו או מחשבותינו, האם יקבלו אותנו או יבקרו אותנו ומחשבות אלו חוסמות אותנו, לעיתים קרובות, מלפעול איך שאנחנו רוצים ולהיות מי שאנחנו.

ולא רק זה, התלות שאנחנו מפתחים בתגובה החיצונית של האחרים והסביבה והצורך שלנו לקבל הערכה ופידבק חיוביים, מביאים אותנו לא פעם להאשים ולבקר גם את עצמנו על מה שעשינו, על הטעויות שלנו וחוסר הצלחות שלנו ואולי גם בכלל על מי שאנחנו. שאנחנו לא מספיק טובים, לא מספיק יפים, או חכמים, שווים ומוצלחים לעומת האחרים.
לעיתים, אנחנו כבר מראש חושבים איך ישפיעו הפעולות והמעשים שלנו על האחרים ואם נדמה לנו שזה יפגע או יכאיב לאחרים או שזה יעורר התנגדות או חוסר הסכמה, אנחנו נמנעים מלעשות את אותם דברים, שאנחנו רוצים כל כך בשביל עצמנו.

מחשבות כאלו מעוררות או מגבירות את הפחד אצלנו מלפעול באופן חופשי, יוצרות תלות בתגובה החיצונית, שוללות את החופש לבחור ואת העצמאות שלנו כבני אדם.

לפעמים, נאמרים לנו דברים לא נעימים או פוגעים שגורמים לרבים להיעלב ולהיפגע, מה שיכול לגרום לאי שקט ממושך, מועקה, כובד ותחושות לא נעימות אחרות וזה יכול לקלקל לנו יום שלם.

הקושי של רבים מאיתנו לקבל את עצמנו כמו שאנחנו על כל חלקינו, היפים והפחות יפים, והקושי לסלוח ולחמול את עצמנו, מונעים מאיתנו להגשים את המשאלות שלנו, לממש את עצמנו כפי שאנחנו זקוקים וצריכים ולמצות את כל הפוטנציאל והקסם הטמון בנו.

לכן, אני מציעה לכם לפתוח שוב את מחלקת האישורים הפנימית שלכם, כי רק היא יודעת הכי טוב מה מתאים לכם ונכון עבורכם
. ולמה שוב? כי פעם בילדות שלכם היא הייתה פתוחה לחלוטין. אפשר להסתכל על הילדים, כששואלים אותם "מי יפה?", מי חכם?", מה הם עונים?....הם עונים באופן מיידי, ללא בושה וללא היסוס "אני". כי הם יודעים את זה בברור ועמוק בתוכם. והרי זה גם מה שמצפים מהם שיענו.

עם הזמן כולנו חונכנו ולימדו אותנו שזה "לא יפה" לדבר כך או לדבר על כמה אנחנו טובים ומוצלחים כי זה נחשב שוויץ, חוסר ענווה ולא מנומס ומחלקת האישורים הפנימית נסגרה ומעלה אבק. ונשאר, שוב, רק מה שאחרים חושבים.

לא כך הוא הדבר! אנחנו צריכים להכיר בדברים היפים והטובים שבנו, לראות את הערך שלנו ולקבל בהבנה וסליחה את הטעויות שלנו.

מי שרגיל לחשוב רק מה האחרים חושבים, סביר להניח שהוא כבר מורגל עוד מילדות להיות קשוב לאחרים ולא לעצמו, ואולי גם מורגל לקבל ביקורת. כתוצאה מכך, הוא סגר את מחלקת האישורים הפנימית שלו, מקבל אוטומטית את הביקורת החיצונית, לא יודע לשאול את עצמו מה הוא רוצה וצריך, מאשים ומבקר בחומרה את עצמו ומחכה כל הזמן לאישור חיצוני. יחד עם זאת, זה לא אומר שלא צריך להקשיב לאחרים ולבדוק את דבריהם.

אנחנו מורכבים כולנו מהרבה דברים מוצלחים ויפים אך גם מדברים לא יפים ועדיין אנחנו בסדר ונהדרים, כי זה אנושי וטבעי. אנחנו רק צריכים לקבל שזה בסדר ושאין לנו שום סיכוי להיות תמיד מושלמים ו"בסדר" ושאף פעם לא נטעה.

מחלקת האישורים הפנימית תשחרר אתכם מהמחסומים שלכם, מהתלות שלכם בהערכה ואישורים חיצוניים, תיתן לכם חופש, חירות, שחרור ועצמאות ותחזיר אתכם לעצמכם!
כדאי גם לזכור שמחלקת האישורים שלנו נמצאת בשכנות קרובה ל"תחנת הכוח הפנימית" שלנו, שם נמצאים כל הכוחות שלנו, היכולות והכישורים וכל הטוב שבנו וכשאנחנו מתנתקים ממנה, אנחנו מתנתקים גם ממחלקת האישורים שלנו.

אף אחד לא יפתח עבורכם את מחלקת האישורים שלכם מלבדכם. מותר לכם לחשוב ולהרגיש אחרת מאחרים. מותר לכם לעשות בהתאם ל"אני מאמין" שלכם גם אם אחרים חושבים אחרת. מותר לכם לא להסכים עם האחרים ולהיות שונים מהם. זה לא הופך אתכם לפחות טובים מהאחרים. לא מה שהאחרים חושבים או אומרים הוא מה שקובע מי אתם ומה נכון לכם.

אין נכון אחד! לכל אחד יש את הנכון שלו! הנכון המתאים עבורו! ואת זה קובעת רק מחלקת האישורים הפנימית שלכם.

לכן, רק לכם יש את היכולת להחליט עבורכם שזה בסדר שטעיתם, שלא הצלחתם, שעשיתם משהו לא מוצלח ולסלוח לעצמכם, כי למי זה לא קורה? רק לאלה שמסתירים את זה. זה קורה לכולם!

אז...לכבוד חג העצמאות שבפתח, נא לפתוח מחדש בחגיגיות את מחלקת האישורים הפנימית שלכם ולהתחיל בבקשה לסלוח לעצמכם ולקבל אתכם על כל חלקיכם באהבה גדולה.

חג עצמאות שמח!




אריאלה מלצר

מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי,אישי ומשפחתי
פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית

נ.ב. אם גם אתם רוצים לקבל את המאמר והעצה השבועית ישירות מהתנור, לחצו על הקישור ותקבלו אליכם במייל מידי שבוע תכנים וטיפים, מעניינים ומאירי דרך, שיעשו לכם את החיים טובים יותר עם עצמכם ועם סביבתכם.











יום ראשון, 1 במאי 2011

מה הקשר בין נלסון מנדלה לשואה?


שלום לכם,


והיום אני אפתח בציטוט מפי נלסון מנדלה.


הציטוט אומנם מיוחס באופן פופולארי לנלסון מנדלה בנאום ההכתרה שלו, אך זו טעות נפוצה ובעצם הוא נכתב על ידי מריאן וויליאמסון, מורה רוחנית אמריקנית:

"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו לא האפלה שבתוכנו שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו, איזה זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת, איזה זכות יש לכם לא להיות? אתם ילדיו של אלוהים. כשאתם בוחרים לשחק בקטן אתם לא משרתים את העולם. אין שום דבר נאור בצמצום האישיות שלנו כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון. נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו. הוא לא גלום רק בחלק מאיתנו, כל אחד מאתנו נושא את הקסם הזה בתוכו. כאשר אנחנו נותנים לאור הפנימי שלנו לזרוח אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. כשאנחנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים."


דברים אלו הם בעלי עוצמה רבה בעיניי היות והם באים לומר לנו לא לפחד להיות מי שאנחנו במהות שלנו, מלאי אור, בעלי יכולות רבות, מבורכים בכישרונות וכוחות רבים ושצמצום האישיות שלנו לא משרת בעצם לא אותנו וגם לא את האחרים.


כילדיו של אלוהים עלינו לממש את הקסם האלוהי הגלום בכל אחד ואחד מאיתנו. כשאנחנו משתחררים מהפחד להיות מוצלחים, יפים, מוכשרים ואהובים, אנחנו נותנים לעצמנו לזרוח במלוא הפוטנציאל שבנו, ואז אנחנו מעניקים רשות גם לאחרים לזרוח במלואם, ללא פחדים.


יפיפה, לא?


ואיך זה קשור ליום השואה שלפנינו? רבים מבני הדור השני לשואה, שאני נמנית עליהם, ואפילו בני הדור השלישי, חיו בצל הורים שחוו טראומה בלתי נתפסת, אובדנים רבים, שלא תמיד היו פנויים רגשית לתת מענה לצרכים ההתפתחותיים של ילדיהם.
ניצולי השואה חיו בחרדה תמידית מפני אובדנים נוספים והתקשו לתת לילדיהם את האפשרות לפתח עצמאות ואישיות משלהם כ"אני" נפרד ואינדיבידואלי. ניצולי השואה לא יכלו להכיל את רגשות ילדיהם ולהביע כלפיהם אמפטיה.
בשביל ניצול השואה, הילדים שלו שהיוו עבורו ניצחון על הנאצים, גויסו, בדרך כלל באופן לא מודע, להיות קשובים לצרכיו, להגן עליו, לשמור עליו שלא יפגע ולא יכאב שוב וכמי שתפקידם להיות אחראים על ההורה ולטפל בו, דבר שעשה, לעיתים, היפוך תפקידים.

דינה ורדי בספרה "נושאי החותם" כינתה את בני הדור השני "נרות זיכרון " וכ"נושאי החותם" של הטראומה שחוו הוריהם. שלא במודע הם קיבלו תפקיד לפצות את ההורה ניצול השואה על כל הכאב והאובדנים שהיו להם.
בשל כך ההורים ניצולי השואה התקשו לראות את ילדיהם כסובייקט נפרד, בעל צרכים ורצונות משלהם וכל התנהגות עצמאית או נפרדת של הילדים שהיוותה אפילו חלק טבעי מההתפתחות הנורמטיבית שלהם כילדים, יכלה לעורר חרדה גבוהה, כעס או אכזבה מצד ההורה.

אני, למשל, הייתי צריכה תמיד לגייס את כל המדריכים בצופים כדי שיבואו לשכנע את ההורים שלי שיסכימו לתת לי לצאת לטיולים בצופים. רק כשהם השתכנעו שאני בידיים טובות, הם הסכימו, למזלי.


תגובות אלו ואחרות, בלמו את ניסיונות בני הדור השני לעצמאות ולנפרדות ויצרו אצלם אמביוולנציה גדולה שמצד אחד, קיים אצלם צורך חזק להתפתח להיות מי שהם כבני אדם ייחודיים ואינדיבידואליים עם עולם משלהם ומצד שני, איך אפשר לנטוש, ואפילו רגשית, את ההורה שסבל בחייו כל כך הרבה ולהסתכן באיבוד הקשר?

מחקרים בתחום מראים כי רבים מילדי הניצולים שגדלו להורים שחוו כאב רב, אבל, עצב ורגשות אשם סבלו מדיכאון, חרדה וקושי לשמוח וליהנות מהחיים ולכן, גם הם מתקשים ליהנות מעצמם, מהישגיהם, הצלחותיהם ובכלל מהחיים.

לפיכך, רבים מבני הדור השני התקשו לתת לעצמם רשות לזרוח במלוא המהות הפנימית שלהם. דבריה היפיפיים של וויליאמסון וציטוטם בפי מנדלה באים לומר לבני הדור השני, ולא רק להם, כי עליהם להשתחרר מן הפחדים שלהם ולעשות כל שביכולתם לתת לעצמם רשות לבטא ולהיות כל מי שהם, על כל הטוב שבהם, לממש את הקסם האלוהי שבהם, כי ילדי אלוהים הם.


אני מאחלת לך שכל הקסם הגלום בך יצא ויזרח במלוא הדרו.


אריאלה
מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, משפחתי ואישי
פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית

יום ראשון, 24 באפריל 2011

איך לצאת ממצבי לחץ, תסכול וכעס

שלום לכם,

חזרתי מחופשה קצרה בפריז וכמו שנהוג במקומותינו, אי אפשר לחזור בידיים ריקות מחו"ל, אז הבאתי לכם מתנה מפריז...סרטון ובו טיפ איך לצאת ממצבי תסכול, לחץ וכעס.

איך שאני עומדת מול הפסל "האדם החושב" של רודן במוזיאון רודן קופץ לי רעיון בראש למתנה עבורכם. ללא כל הכנות מיוחדות, אני פותחת את המצלמה, נעמדת מולה, נאספים סביבי אנשים, (אולי חשבו שעושים סרט לטלביזיה או להוליבוד...גם לא בדקתי שהשמש מאד מסנוורת את הצילום, אבל לא נורא וגם אי אפשר עכשיו כבר לתקן את הצילום) ומתחילה לדבר.

רודן רצה כנראה להצביע על היכולת שלנו לחשוב כבני האדם. לתבונה ולחשיבה שלנו יש הרבה כוח, עוצמה והשפעה על החיים שלנו.

לפי הדרך בה אנחנו חושבים, כך גם נראית מציאות החיים שלנו.

באמצעות השכל שלנו אנחנו יכולים ללמוד, לחקור את העולם, את המציאות, לפתח טכנולוגיה, לטוס לחלל, להמציא פטנטים, להבין תהליכים, מערכות שונות, כיצד דברים פועלים, ולהבין את עולמם של אחרים.

למחשבה שלנו יש גם כוח כי המוח שלנו לא יודע להבדיל בין אם זה הגיע מהדמיון או במציאות. המחשבה שלנו מעלה תמונה כלשהי במוח ובשבילו זוהי המציאות. לכן, אנחנו יכולים באמצעות החלטה שלנו להמיר מחשבות שליליות למחשבות חיוביות או לעשות דמיון מודרך וכך לכוון את המציאות הרצויה לנו.

כשאנחנו במצב לחץ, מתח, תסכול, כעס או מוצפים ברגשות אחרים, מה שמפעיל אותנו זה הרגשות שלנו, העולם הפנימי הסובייקטיבי שלנו ואז אנחנו עלולים להחמיץ את התמונה המציאותית האובייקטיבית והרחבה יותר. במצב כזה אנחנו פועלים כדי להגן על עצמנו ומגיבים באופן אוטומטי, כל אחד עפ"י סגנון התגובה האופייני לו, כשהוא מרגיש מאוים וכשביטחונו מתערער.

לעיתים, התגובה הינה לא מותאמת למציאות ולפעמים, גם לא פרופורציונאלית מתוך פרשנות מוטעית את המציאות או מתוך תבניות חשיבה שהולכות איתנו מילדות שלא תמיד כבר יעילות עבורנו כבוגרים.

לכן, יש צורך להפעיל גם את השכל והמחשבה שלנו.
אך גם לפעול רק מהשכל זו לא דרך יעילה. ישנם אנשים שמסיבות שקשורות להתנסויות חייהם בילדות, אינם מרשים לעצמם להתחבר לרגשותיהם, לחוות אותם או לבטא אותם והם פועלים בעיקר מהשכל. הם אנשים רציונאליים, מעשיים, דיגיטליים ולעיתים קרובות, קשה לאנשים סביבם להתקרב אליהם רגשית או לנהל איתם שיחת נפש מלב אל לב.

דרך זו מקשה על אנשים אלו לראות ולקלוט רגשות של אחרים או אפילו את אלו של עצמם ואם כן, הם ינסו להימנע מכך ככל שניתן ע"י פעולה מעשית כלשהי או מחשבה רציונאלית או אינטלקטואלית כזו או אחרת. הדרך הרציונאלית בלבד מקשה על אנשים אלו להיות אמפאטיים, הן אל עצמם והן כלפי אחרים. הם מתקשים לקיים מערכות יחסים על בסיס קרבה ואינטימיות, ולכן, קשריהם עם אחרים ויחסיהם עם הסובבים אותם עולים פעמים רבות על שרטון, דבר שיכול להתבטא בוויכוחים מיותרים ובמריבות רבות.

לכן, מה שאני מציעה לכם כאן הוא לנהל בכל מצב ובמיוחד, במצבי לחץ, תסכול, מתח וכעס, דיאלוג בין השכל והרגש. לא לתת רק לחלק אחד לנהל אותך כי זה לא יעיל אלא לנהל דו שיח בין שני החלקים. לראות גם את הרגשות שלך ושל אחרים ובו זמנית, להבין באמצעות החשיבה והשכל את המציאות ועולמו השונה של האחר. הבנת האחר איננה בהכרח הסכמה איתו.

כאשר מבינים את האחר, למרות התסכול והקושי שמרגישים באותו רגע, נפתח באותו רגע פתח חדש לראות דברים חדשים אחרים שמאפשרים דרך תגובה אחרת ושונה לחלוטין.
הדרך הזו הינה שקולה, רגועה ומאוזנת יותר, מכבדת ומעריכה גם אתכם וגם את האחר, נותנת מקום והיא מאפשרת לא רק לשמור על יחסים רגועים ותקינים אלא היא אף מעמיקה את הקשר עוד יותר.

הגישה הזו לחיים טובה עם כל האנשים שנתקלים בהם בחיים אך היא טובה במיוחד בכל מערכות היחסים עם הקרובים לכם ביותר.















מאחלת לכם ולכל אוהביכם
חג שמח ומהנה


אריאלה




פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית

יום שישי, 15 באפריל 2011

איך להרגיע את הכעס - טיפ מצולם

שלום לכם,

משהו קרה והכעס הגיע. זה קורה לכולם וזה אנושי וטבעי. עכשיו מה עושים? איך נרגעים?


יש כל מיני דרכים ושיטות והיום אני רוצה להדגיש אחת מהן ולתת לכם טיפ חשוב, שלבטח מוכר לכם, אבל לא תמיד הוא מיושם. לכן, הכנתי עבורכם סרטון כדי להעלות אותו למודעות שלכם במטרה שתהיה באפשרותכם להשתמש בו בעת הצורך במיוחד בתקופת חג הפסח הממושכת.


ועוד טיפ חשוב מאד לחג...


חג הפסח הוא תקופה מועדת לפורענות לכעסים וקונפליקטים, שיכולים לעורר ויכוחים ומריבות היות וכל בני המשפחה נמצאים ביחד זמן ממושך מן הרגיל וללא פתחי המילוט הרגילים. אם קיימים קונפליקטים לא פתורים בין בני הזוג או יש נטיה לשחרר מתח באמצעות כעס, ביקורתיות, מריבות והאשמות, הרי שבחג היא יכולה להתגבר ולהתבטא ביתר עוצמה ולהרוס את שמחת החג.


יש יותר נקודות חיכוך בין בני המשפחה, ואם בשגרת היומיום ניתן להתאוורר לעבודה, לחוגים, לסידורים וכד', הרי שבחג רוב הזמן נמצאים ביחד והמרחב הפרטי של כל אחד מבני המשפחה עלול להיפגע.


כמו כן, צריך לארח, להכין ולטרוח סביב החג וזו מטלה מכבידה ומעייפת, במיוחד אם אין שיתוף פעולה ועזרה הדדית, דבר שיכול להעלות פגיעות, עלבונות וכעסים.


לעיתים, גם בני המשפחה המורחבת נמצאים והם יכולים, אפילו בעצם הנוכחות שלהם, להעלות את רמת המתח והלחץ במשפחה.


לכן, יש לנקוט מראש בצעדי זהירות, להתחשב זה בזה, להבליג, להתפשר, להתגמש, להקשיב לצרכים אחד של השני וללכת ככל האפשר לקראתם. לא מוכרחים לעשות עניין מכל דבר! אם יש צורך, תתאווררו בחוץ, עשו ספורט ותנו לעצמכם מרחב פרטי ברשות בלי צורך להשתמש במריבה כהצדקה להתרחקות. חבל לקלקל את אווירת החג והמשפחתיות.


נצלו את החג להנאה, לצחוק, לבילוי משותף, למשחקים ביחד, ולטיולים. עשו דברים שאתם אוהבים שגורמים לכם שמחה והנאה. כך תרוויחו גם יחסים טובים מלאי קרבה ואהבה וגם הנאה מה"ביחד" שלכם בחג.




אני מאחלת לכם ולכל בני משפחתכם חג שמח, שקט ורגוע מלא באור ובאהבה


אריאלה


מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, משפחתי ואישי


פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית

יום שבת, 9 באפריל 2011

זוגיות, נישואין, אהבה, מאהבים ופילגשים - בתקופה העתיקה לעומת ימינו

שלום לכם,

האם ההתאהבות והעובדה שאנחנו בוחרים בד"כ את בן הזוג מביאה בעקבותיה זוגיות ונישואין טובים ומאושרים? אז למה יותר מ- 30% מהזוגות הנישואים מתגרשים?

בואו נבחן את הנושא בהשוואה לנישואין בעבר, בתקופה העתיקה לעומת ימינו, בעידן המודרני, בחברה המערבית.

בעבר, במאות הקודמות, ה- 17, 18, 19 הנישואין התבצעו בדרך שונה ממה שהם מתבצעים היום. לאהבה ולהתאהבות לא היה מקום כגורם להתקשרות הנישואין. הנישואין התבצעו כחלק מהסכמים בין מדינות ומשפחות על רקע אינטרסים משותפים, פוליטיים, כלכליים ומעמד חברתי.


גורל האנשים, בכל המעמדות, נקבע ע"י משפחותיהם ללא כל אפשרות לבחירה אישית. התשוקות והיצרים ירדו למחתרת.... עם מאהבים ופילגשים.


היום, בעידן המודרני בחברה המערבית, הנישואין, לרוב, למעט בחברות השמרניות והפטריארכליות, מבוססים על התאהבות ואהבה מתוך צורך להגשמה עצמית ולממש את ה"אני" האינדיבידואלי. יש חופש בחירה אישית.


האם חופש הבחירה מעניק לנו יתרון בחיי זוגיות ונישואין טובים ומאושרים? לא בהכרח! אבל בהחלט יש מה לעשות כדי לחיות בזוגיות מוצלחת ומאושרת. אפשר להגיע לאהבה מודעת. זה אפשרי.

את ההשוואה איך התבצעו הנישואין בתקופה העתיקה מול ימינו המודרניים אני עושה בסרטון בשיחה עם יקירה, מנהלת חנות לתכשיטים ובגדים עתיקים, בשוק הפשפשים ביפו, שצברה ידע רב על התקוופה העתיקה ומנהגיה ומרצה על הנושא . אתם מוזמנים לצפות בסרטון...


ובשביל התחלה - מתנה ממני - סדרת טיפים איך לאהוב את בן זוגכם, לחצו על הקישור וכבר עכשיו תוכלו לחיות בזוגיות טובה ומאושרת.


שלכם,


אריאלה מלצר


מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי


פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית