לפני כמה ימים נתקלתי בכתבה בעיתון על סגן הדס מלדה- מצרי שעשתה היסטוריה: היא בת העדה האתיופית הראשונה שהפכה לרופאה בצה"ל.
למרות כל המכשולים הקשיים שעמדו בדרכה במהלך חייה, כפי שתואר בכתבה, היא הצליחה להגשים את החלום שלה. מעבר להערכה הרבה שהיא ראויה לה, מה שקלט את עיני והרשים אותי במיוחד הוא מה שהיא אמרה:
"צריך להאמין למרות מה שהסביבה אומרת"
האמונה בעצמה היא זו שהיוותה את הדלק להצלחתה ונתנה לה את הכוח להמשיך בדרכה להשיג את מטרתה.
דבריה אלו הם הזדמנות מצוינת להזכיר לעצמנו משהו חשוב ביותר.
לכל אחד מאיתנו יש את החלומות והציפיות שלו, אותם אנחנו רוצים להגשים על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל שבנו ולחיות כאנשים שלמים עם כל המהות שלנו. אך לא תמיד זה קל.
לעיתים, נקודת המוצא מצמצמת את האפשרויות להצליח, לעיתים, הסביבה אינה תומכת ומערימה קשיים, ולעיתים, ישנם אלו ש"שוכחים" את כל הכוח והפוטנציאל הטמון בהם וכבר לא מאמינים ביכולות שלהם להצליח ולהשיג את מטרותיהם.
"שוכחים" במרכאות כי זה לא באמת כך. בכל אדם טמון פוטנציאל אדיר אך לפעמים בגלל סיבות שונות, הקשורות לאופן ולסביבה בה גדל, משפחה, חברים, חברה, מסגרות חינוכיות, הוא אינו מחובר לכל הכוחות החיוביים הגלומים בו וכתוצאה מכך, הוא אינו מעריך את עצמו כמוצלח וכמוכשר והוא מתייאש ומוותר.
לפעמים, הסובבים מנסים להניא אותנו לפעול בדרכנו מתוך העולם שלהם, תפיסתם את המציאות, פחדיהם, אמונותיהם, ערכיהם ואפילו מתוך כוונות טובות להגן עלינו מפני כשלון או שמא ניפגע.
האמונות האלה שנספגות מהסביבה, הופכות להיות אמונות פנימיות מגבילות שחוסמות אותנו, לפעמים, אפילו מלנסות לפעול בדרך, בה אנחנו מאמינים ולהגיע להצלחה, כל אחד בתחומו.
אך חשוב לשנן ולהזכיר לעצמנו שוב ושוב, כי לכל אדם יש, את מה שאני מכנה, "תחנת הכוח" הפנימית שלו, הכוללת את כל יכולותיו, כישוריו, כוחותיו ותכונותיו, שיכולה להוות עבורו עוגן פנימי בדרך להגשמת חלומותיו ורצונותיו.
כדי להשיג את מה שאתם רוצים עבורכם, עליכם לחזור ולהתחבר ל"תחנת הכוח" שלכם ולהאמין שבעזרת כוחות אלה אתם יכולים להפוך כל דבר לאפשרי ובר השגה. לשם כך, עליכם, בסופו של דבר, להקשיב לבטן שלכם ולעיתים, אף לאטום את אוזניכם בפני הסביבה.
ימים טובים של אמונה עצמית והצלחה
אריאלה
מנהלת מכון רעות- לטיפול זוגי,אישי ומשפחתי
פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית
שלום אריאלה,
השבמחקהידיעה שאתם שם, ושיש לנו את האופציה להיעזר בכם בשעת הצורך, תורמת להרגשה שלי.
מצאתי עניין רב במאמרים שכתבת.
אני מוצאת את עצמי קוראת מאמרים מסויימים שוב ושוב, מזדהה עם הכתוב, מנסה להבין דברים ובהתאם לכך להשתנות ולשנות.
שוב, תודה על הכל,
נ'
מסר חכם ביותר....
השבמחקמבחינתי המרוץ שלי התחיל עכשיו
סוף ..סוף נרשמתי לפסיכומטרי
מקסים ומעצים תודה.לפעמים גדלנו בבית אוהב תומך מרומם והיפנמנו את הגישה הזו את מי שפגשנו או רק עבר לידינו ניסינו להרים לעודד לחזק ליקר
השבמחקכמה כואב זה כשקיבלנו חזרה מאנשים שגדלו בבית ביקורתי עוינות קור ריחוק ביקורת בלתי פוסקת והשפלה מילולית אין סופית
ביקורת לא צריכה להיות צעקנית היא יכולה להיות שקטה כמו נחש שבא בשקט ועוקץ והורג אותך כשאתה בטיול קייצי ועושה הכל לכיף
פעם זה יכל ליגמור אותי
היום אני לומדת ועובדת להעצים עצמי לא להיתפעל מהסביבה כל כך לנתב את החברותיות הפורצת שבי ואת אופיי הידידותי ל להיתמקד בקשרים המחפשים מרחב חיובי משותף ולא בכאלה שכל הזמן יגרדו את הפצע של מה שחסר ויתעסקו בעיסוק בחיפוש סיבות לעוינותם ...והפסקתי להרוג עצמי עבורם כי הם סוג אנשים שתמיד ימצאו סיבה חדשה שעבורה שווה להם לריב
פעם זה יכל לרסק אותי ..לגרום לי לחוש שמה שאני אעשה אני לא ראויה ליחס מעריך ומכבד
.היום אני לומדת לדעת שכל אחד פועל כפי שכתבת מהארגז כילים שלו ושאני לא אחראית לדרך בה אחרים בוחרים להיתנהג
ואם הם מעדיפים לבחור בריב ובהיתמקדות בביקורת ועיסוק אובססיבי במציאת חסרונות וסיבות לניכור...במקום ביחד בחברות ורעות ..זה חלק נתיב ההיתפתחות שלהם והדפוס שהם למדו או אימצו לבחור בו..ולשחרר אחריות והקרבה בלתי פוסקת מצידי כדי לשנות את זה
תודה על הפוסט הכה מעצים הזה וכמה זה עוזר להרפות מלקיחת אחריות על היתנהגות האחר...וכמה זה עוזר לא להיתפרק מהביקורת והשפלה של אחרים ואיך להיתחבר לערך עצמי בלתי תלוי בסביבה ...זה מהפך קשה והרבה עבודה אך בהחלט שווה