האם רצוי שאני אדבר אתו על מה שאני מצפה ממנו?- שאלה בזוגיות

שלום לכם,

מידי פעם אני נשאלת שאלות בנושאים שונים של החיים ובעיקר בנושאי זוגיות ושליטה וניהול כעסים.

עד כה עניתי לכל השואלים באופן פרטי עד שלאחרונה הגיעה אלי שאלה, שבעקבותיה חשבתי שיש

לא מעט שאלות שגם מעסיקות רבים אחרים והתשובות שלי יכולות לעזור גם להם.

לכן, החלטתי לפרסם מעתה את השאלות (ללא פרטים מזהים) והתשובות שיכולות לסייע גם לאחרים.

אתם מוזמנים להעביר לי את שאלותיכם במייל ואני אשתדל לענות כמיטב יכולתי לכולם.

והנה השאלה של תמי (שם בדוי):

אני אלמנה ויוצאת עם גבר גרוש קרוב ל- 9 חודשים. בקרוב אני חוגגת 50 שמסמל עבורי שלב

מאוד משמעותי בחיי. לפני כשבוע הוא אמר לי כי התכוון להפתיע אותי בסוף שבוע במלון אך רצה לדעת אם

מתאים לי ואם לא תכננתי משהו עם הילדים שלי.

וזה הסיפור:  הוא ראה שיש מבצעים במחירים זולים לסוף שבוע במלון במרכז הארץ ושאל אם מתאים לי.  

ראשית, החמאתי לו על היוזמה אך בליבי חשבתי כי הייתי רוצה לחגוג 50 יותר בגדול.

ציפיתי למשל, שיעשה לי הפתעה וניסע לכמה ימים לחו"ל או שיבוא עם רעיון הרבה יותר יצירתי .

ההזמנה באותו בית מלון נעשתה ולחדר הבסיסי ביותר. מאחר ואני לא רוצה לפגוע בו, לא אמרתי כלום אך אני מרגישה מאוד פגועה ולא הייתי רוצה לעבור יום הולדת זה באופן שנקבע.

שאלתי אלייך, האם רצוי שאדבר איתו על מה שעובר לי בראש לפני יום הולדתי או האם לומר לו מה היו הציפיות שלי לאחר השהייה בבית המלון??

והנה התשובה:

תמי יקרה שלום רב,

ראשית, המון מזל טוב לרגל יום ההולדת והרבה בריאות.

שנית, לעתים קרובות, יש לנו ציפיות שיתרחשו דברים מסוימים ואנו מצפים מהסובבים אותנו שיפעלו בצורה זו או אחרת מבלי שנאמר להם את הדברים בצורה ישירה וגלויה.  

אך היות וזה מתרחש רק בהסכם בינינו לבין עצמנו והאחרים שאנו מצפים מהם, כולל האנשים הקרובים אלינו ביותר, במיוחד בני זוגנו, אינם שותפים להסכם הזה, הם אינם יודעים על הציפיות שלנו ומן הסתם, "נכשלים" בדרך כלל מלמלא ולספק את הציפיות הללו. זה מתכון בדוק לאכזבה שלנו . הם אינם יכולים לנחש מה יש בראשנו.

אם יש משהו שאנחנו רוצים, כדאי שנאמר אותו בצורה גלויה ופתוחה ולא ניתן למי שאנחנו מצפים ממנו לנחש את מה שהוא לא יכול לדעת.

בכלל ציפיות הן אויב שלנו (לא שאסור לנו לצפות במיוחד מהקרובים לנו ביותר) אבל אל לנו לצפות שגם אם "נבקש יפה" האחרים חייבים ויוכלו לספק ולמלא אותן בדיוק כפי שאנו מצפים מהם. הם פשוט אנשים אחרים מאיתנו.

כשאנו מצפים מהאחרים ואין בתוכנו אופציה שהציפייה לא תתמלא כמשהו לגיטימי, אזי אנחנו תלויים לרווחתנו הרגשית ושלוות נפשנו באחרים. אנחנו הופכים אותם לספקי הצרכים שלנו ואת עצמנו לתלויים בהם. נראה לי מצב לא רצוי.

ובאופן ספציפי כתשובה לעניין שהעלית, נראה לי שבן זוגך דווקא חושב שהוא מגלה יוזמה ורומנטיקה. הוא בדרכו רוצה לעשות לך טוב ואינו יודע כלל למה את מצפה והוא חושב שהוא עושה לך טוב.

לכן, אם רק תחכי אחרי השהיה בבית המלון, זה עלול לפגוע בו ביותר כי הוא לא רק פספס את המטרה שהוא רצה וגרם לך אכזבה אלא גם הוא לא ידע שאת רוצה משהו אחר ובעיקר שלא ניתנה לו האפשרות לתקן . במצב הזה גם את לא תיהני כי במהלך כל השהייה בבית המלון תלווה אותך תחושת אכזבה והחמצה . 

יתכן גם שהדרך שאת  רוצה לחגוג את יום ההולדת שלך יקרה עבורו ומסיבה כלשהי זה לא מתאים לו.

חוץ מזה, אולי בתוך תוכך, את בוחנת את מידת האהבה שלו אליך כמה הוא משקיע בך . כמידת ההשקעה הכספית בך כך מידת החשיבות שלך בעיניו ואהבתו אליך. גודל המתנה לא תמיד מבטא את גודל האהבה.

אם זה אכן כך, אז כדאי לך לראות את המציאות הזו מזווית אחרת ובעיקר מהזווית שלו. הוא משקיע מחשבה ומאמץ לחגוג לך את יום ההולדת. בעצם הוא רוצה לעשות לך טוב והוא חושב שזו הדרך המתאימה. זו דרכו.

לכן, אני מציעה שתדברי איתו באופן גלוי ותפתחי בהערכה כלפיו ובמחמאות על רצונו לשמח אותך ביום הולדת שלך ולהעניק לך בילוי כייפי. השיחה צריכה להיות נטולת ביקורת ותלונה אלא רק הערכה ובקשה גלויה.

תאמרי לו שאת רואה ביום ההולדת הזה משהו מיוחד ומשמעותי ביותר ותסבירי לו למה ולכן, את גם רוצה לחגוג את זה בצורה מיוחדת ומשמעותית ותגידי לו איך היית רוצה.

יתכן וכדי שלא ייבהל מהעלויות, אולי תציעי לו להשתתף בעלויות ואז גם את תיהני ותבלי ביום ההולדת שלך כמו שאת רוצה, אתם תבלו באופן מוצלח כזוג והוא ירגיש שהוא חלק מהמתנה היפה שנתן לך.

כולם יהיו מרוצים וזו תהיה תרומה גדולה ליחסים ביניכם. כל דרך אחרת עלולה לפגוע בכם באופן אישי ובעיקר ביחסים שלכם. חבל, לא?

בהצלחה ואני מאחלת לך יום הולדת שמח ומהנה.

ולכם, אני מזכירה שאתם יכולים לשלוח לי במייל את שאלותיכם ואני אשתדל לענות לכולם בהקדם תוך שאני מפרסמת את השאלות והתשובות עבור כולם.

שבוע טוב ומוצלח

אריאלה
מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי  

קשר או קצר משפחתי - מכתב של אמא עם מוסר השכל

שלום לכם,

לכבוד יום המשפחה אני רוצה להביא לכם סיפור של אמא שבא לתאר איך רבים מאיתנו נופלים, לעיתים קרובות, לתוך טשטוש חושים, שבו אנחנו לא באמת רואים את אלה הכי יקרים לנו בחיים ובדרך הזו אנחנו לא רק פוגעים בהם אלא אנחנו פוגעים בעצמנו וביחסים שלנו איתם. במקום קשר משפחתי חם אנחנו יוצרים קצר משפחתי, קור וריחוק ביחסים. אז אם נעצור לרגע ונתעורר מהאוטומט שלנו שמוביל אותנו (כי הרי הכוונה שלנו טובה והמשפחה והילדים חשובים לנו מאד), נוכל לשנות את ההתנהגות האוטומטית למשהו אחר , טוב יותר עבור כולם.

אז הנה המכתב שכתבה אמא על אירוע קטן ששינה את תפיסת העולם שלה לגבי חיי המשפחה...:

היום בבוקר נתקלתי בזר כשחלף על ידי ברחוב. "אוי, סליחה, אדוני" הייתה התגובה שלי.

הוא אמר "אנא סלחי לי, גבירתי, לא ראיתי אותך".

היינו מנומסים מאד, הזר ואני, נפרדנו לשלום וכל אחד מאיתנו המשיך בדרכו שלו.

מאוחר יותר באותו היום, בזמן הכנת ארוחת הערב, בני הצעיר נעמד לצידי בשקט ובלי מילה.

כשפניתי לאחור להוציא משהו מהמקרר, כמעט והפלתי אותו. "זוז, אתה מפריע", אמרתי בזעף.

הוא הלך משם והלב הקטן שלו שבור. לא הבנתי באיזו חומרה דיברתי.

אחר כך כשהלכתי לישון, קשה היה לי להירדם. בעודי שוכבת ערה במיטה, קול שליו בא אלי ואמר: "היום, תוך כדי התמודדות עם זר מוחלט, השתמשת באדיבות בסיסית אבל עם המשפחה שאת אוהבת השתמשת בזלזול. אם תלכי להסתכל על רצפת המטבח, תמצאי שם כמה פרחים ליד הדלת. אלה הפרחים שבנך הביא לך. הוא קטף אותם בעצמו במיוחד עבורך: ורוד, צהוב וכחול. הוא עמד שם בשקט כדי לא לקלקל לך את ההפתעה וחיכה שתסיימי והוא ייתן לך אותם במתנה. את אפילו לא ראית את הדמעות שמילאו את עיניו הקטנות".

לפתע הרגשתי מאד קטנה והדמעות החלו לשטוף את לחיי.

קמתי ממיטתי והלכתי למטבח. ראיתי את הפרחים שהיו על הרצפה ואספתי אותם. אחר כך נכנסתי בשקט לחדרו של בני וכרעתי ליד המיטה שלו. "התעורר, ילד קטן שלי, התעורר", אמרתי " האם אלה הפרחים שבחרת בשבילי?" הוא ניגב את עינו וחייך " מצאתי אותם על יד העץ. לקחתי אותם כי הם יפים כמוך. ידעתי שאת תאהבי אותם, במיוחד את הכחול".
אמרתי בדמעות " בני, אני מצטערת מאד על הדרך שבה התנהגתי היום. לא הייתי צריכה לצעוק עליך ככה."אמרתי "בני גם אני אוהבת אותך ואני אוהבת את הפרחים במיוחד את הכחול."

חיבקתי אותו כמו שלא חיבקתי אותו מימיו והוא נרדם כך בידי עם חיוך על פניו.

אם נעזוב מחר את מקום העבודה, למשל, יוכלו בקלות להחליף אותנו שם. אבל לבן משפחה קרוב אין תחליף.

אמא יש רק אחת ואבא יש רק אחד. הילדים הם היצירה הכי גדולה שלנו והאחים הם דם מדמנו.

אנחנו נוטים לשכוח את חשיבות טיפוח הקשר המשפחתי ומפנים את עצמנו יותר לתוך העבודה, הקריירה, צבירת עוד הון, ועוד יוקרה, בזמן שאנחנו מזניחים את המשפחה שלנו או החברים הקרובים שבאמת אוהבים אותנו.

האם אתם יודעים מה הם ראשי התיבות של המילה "משפחה" באנגלית?

FAMILY=(F)ather (A)nd (M)other (I)i (L)ove (Y)ou

או בעברית "אבא ואמא, אני אוהב אתכם"

חבקו והעריכו את בני המשפחה שלכם ואת מי שאוהב אתכם ורוצים תמיד בטובתכם. זה יעשיר את חייכם יותר מכל הון שבעולם..

יום משפחה שמח מלא באהבה

אריאלה
מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי

למה שתקתי בזמן האחרון ו...מהן 5 שפות של אהבה

שלום לכם,

בטח שמתם לב שבזמן האחרון קצת שתקתי ולא כתבתי לכם שום דבר . עכשיו משהתאוששתי, אני חוזרת אליכם עם כוחות מחודשים גם כדי לשתף אתכם במה שקרה וגם כדי להמשיך לתת לכם עוד דברים טובים ומועילים שיכולים להאיר את חייכם. והפעם אני אציג לכם את 5 שפות של אהבה, לפי ד"ר גארי צ'פמן (אני מקיימת את ההבטחה שלי לכל הזוגות הנהדרים שהשתתפו בערב החוויה הזוגית האחרון, שהתקיים כבר בעיצומן של ההתרחשויות) .

אז מה קרה?

פתאום ביום בהיר, בהפתעה, ללא כל התראה מראש, נופל עליך משהו לא פשוט, שצריך להתמודד איתו.
כך קרה לנו. זה התחיל כשכלתי הרגישה לא טוב. חשבנו שזו שפעת. אמרנו לעצמנו - יעבור לה.
אומנם זה קצת שפעת חזקה אבל יעבור. ואז התחילו לה כאבי ראש עזים בלתי נסבלים ובלתי מוסברים שגררו אישפוז לסירוגין עד לאבחנה - דלקת קרום המוח ויראלית.

זה באמת מבהיל!!! אבל היות והיא הייתה מהסוג הטוב יותר אז נרגענו. אמרו לנו שזה עובר תוך 7-10 ימים.
אמרו שזה עובר מהר..אז אמרו...המחלה שלה לא ידעה את זה. היא לא הייתה בשיעור הזה ולא קראה את הספר הנכון . היא החליטה להתנהל באופן עצמאי לחלוטין, כך שכבר לא כל כך ידענו מול מה אנחנו עומדים. חוסר הוודאות זה הדבר הקשה ביותר במצבים כאלה.

כבר אמרתי שאמרו שזה עובר מהר? ..אז אמרו...המחלה שלה לא ידעה את זה. היא לא הייתה בשיעור הזה ולא קראה את הספר הנכון . היא החליטה להתנהל באופן עצמאי לחלוטין וגם בצורה קשה, כך שכבר לא כל כך ידענו מול מה אנחנו עומדים. חוסר הוודאות בחלק מהזמן מול הסבל המתמשך של כלתי היה הדבר הקשה ביותר. זה אחד הדברים הקשים ביותר במצבים מעין אלו.

אשפוז של כמעט חודש בתל השומר כשהיא מתפתלת וסובלת מכאבי ראש שקשה לשאת אותם ונראה שגם לצוות הרפואי לא תמיד היה ברור לגמרי מאיפה הם מגיעים. עוד בדיקות ועוד בדיקות, טיפול שלא עוזר הרבה, הרבה מתח, דאגה, לחץ, וגיוס כוחות לטפל במה שצריך. רק חודש אחרי האשפוז התחיל הטיפול לעזור והורגש שיפור עד לשחרורה מביה"ח.
זו היתה תקופה קשה לכולנו ולקח גם זמן של ההתאוששות. כך גם כלתי שחוזרת בהדרגה לשגרת החיים שלה ועדיין מתמודדת עם שאריות המחלה שלא כל כך מהר רוצה לעזוב.

במצב כזה לומדים הרבה דברים. כמה החיים הם שבריריים ודברים יכולים להשתנות ברגע. כך פתאום. לכן, אנחנו צריכים ללמוד ליהנות מהחיים בהווה כמה שיותר ולעשות היום את מה שאנחנו אוהבים בלי להגיד "מחר כך". מקבלים שוב פרופורציות לחיים. רואים את סדרי העדיפויות שלנו , מבינים עוד יותר את חשיבותה של המשפחה והאנשים בחיינו, קולטים עוד יותר את חשיבות ה"ביחד".
לומדים לעזור ולתמוך אחד בשני, להתגייס ולתרום מזמנך ומכל היכולות שלך על מנת להיות שם איפה שצריך אותך.
זה הזמן שהיחסים נבחנים! לא כשטוב אלא דווקא כשקשה. מגלים ששום דבר הוא לא מובן מאליו. לא הבריאות, לא היחסים, לא הזוגיות,לא המשפחה, לא העבודה, לא החברים, ושצריך להעריך באמת את מה שיש לנו כל רגע ורגע...וגם לבטא ולהגיד את זה אחד לשני. במיוחד, לא צריך להגיע למצבים קשים כדי לבטא אהבה, דאגה, אכפתיות, חום ותשומת לב, הערכה, וכל מה שאנחנו מרגישים.

צריך להפוך את זה לשגרת החיים שלנו ביומיום.
אירועים כאלה הם רק שיעור לחיים ותזכורת שאנחנו צריכים להעריך את מה שיש לנו ולא רק כשיש סכנה ואיום כלשהו שנאבד את זה בגלל בריאות, גירושין, פיטורין וכד'.
תיהנו מהשגרה שלכם. תזכרו - שגרה זה דבר טוב. את התבלינים אתם כבר תכניסו.

ואם אנחנו כבר מדברים על אהבה שצריך לבטא אז ד”ר גארי צ'פמן, שכתב את הספר "חמש שפות האהבה"  מצא שבכל התרבויות בעולם יש 5 דרכים לפיהן אנשים נותנים ומקבלים אהבה. למרות שאולי היינו מעדיפים לקבל את כל 5 הדרכים, יש לכל אחד יש את הדרך שלו, המתאימה לו ביותר לקבל אהבה, ולהרגיש נאהב. 

לכן, ככל שנדע מה היא "שפת האהבה" הנכונה לבן זוגנו (ולדעתי, עם כל היקרים לנו), ונדע לתת לו את האהבה כפי שהוא צריך. כך הוא ירגיש אהוב ומסופק בזוגיות וההיפך. באופן זה הצרכים שלנו כבני זוג, הן הפיזיים והן הרגשיים שלנו יסופקו ברובם וייווצר חיבור רגשי טוב יותר בין בני הזוג, תיווצר קרבה ואינטימיות והקשר הזוגי יהיה עמוק, קרוב, חם, מספק ומהנה יותר.

ואלו הן 5 שפות האהבה לפי ד"ר גארי צ'פמן:

1. מגע פיזי - כל סוגי המגע שיש בהם כדי להביע אהבה, משיכה, תשוקה, חיבה, חום, תשומת לב, געגוע ועוד ועוד. המגע אינו בהכרח יחסי מין. הוא כל מגע של כל אברי הגוף, ויכול להיות חוץ מיחסי מין, חיבוקים, נשיקות, ליטופים על כל סוגיהם, מסז', מזמוז ועוד ועוד.

2. מילים – ישנם אנשים שאוהבים וזקוקים גם לשמוע את אהובם מבטא כלפיהם מילות אהבה, חיבה, הערכה ופרגון, נותן להם מחמאות ומשבח אותם על מי שהם, על מעשיהם, התנהגותם, יכולותיהם , כישוריהם ועוד. המילים הן הזנה לנשמה לעומת מילות ביקורת, קללות, עלבונות או מילים פוגעות הפוצעות את הנשמה. 

3. זמן איכות – אנשים מרגישים נאהבים כשהם מבלים זמן איכות ביחד עם בני זוגם. כל הפעולות המשותפות הגורמות להם התרגשות והנאה רבה. כל המעשים והפעולות שהם עושים במשותף ויוצרות להם חוויות מרגשות המעמיקות את הקשר ביניהם.  

4. מחוות שירות – אנשים מרגישים נאהבים כשבני הזוג פועלים למענם באופן מעשי ומציעים להם את עזרתם המעשית או מעניקים להם מחוות שונות כגון, הצעה לקפה, הכנת אוכל וארוחות, עזרה בביצוע מטלות ומשימות שונות ועוד. 

5. קבלת מתנות – ישנם בני זוג שמרגישים אהובים ע"י בני זוגם כאשר אלה מעניקים להם מתנות והפתעות שונות. זאת במיוחד בגלל השקעת המחשבה, הזמן, המאמצים ולפעמים, גם הכסף שיש במתן המתנה ( המתנות וההפתעות אינן חייבות להיות כרוכות בכסף). לפעמים,  הכוונה שמאחורי המתנה ותשומת הלב הם אלה שמבטאים את האהבה והמשמעות שיש לבן הזוג בלבם של בן זוגם. 

אז קחו את זה כתרגיל ותגידו לבני הזוג שלכם מהי "שפת האהבה" שלכם ומהי הדרך המתאימה והנכונה לכם להרגיש נאהבים על ידם, ותבררו עם בן הזוג שלכם מה היא הדרך המתאימה לו להרגיש נאהב על ידכם.  
ממליצה בחום!

מאחלת לכם שתרגישו אהובים ואוהבים עם כל הלב

אריאלה
מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי

סליחה - מדוע כל כך קשה למחול ולסלוח לאחר בגידה בזוגיות ובנישואין

לבקש סליחה או לסלוח למישהו על משהו שהוא פגע בנו זה, לפעמים, קשה מאד עד בלתי אפשרי.

מחילה, חמלה, מלחמה ומחלה הן מילים בעלות אותן צלילים ואותיות שורש אך בסדר שונה. הן מראות איך שינוי של הדבר לכיוון זה או אחר עושה את כל ההבדל בין שחרור, רוגע ושקט פנימי בתוכנו לבין מלחמה פנימית עם עצמנו ומלחמה עם מישהו מהסביבה החיצונית לנו, מלחמות שתוצאתן היא נפגעים, כאבים ומחלות.

הפרוש שחלק מהאנשים נותן לבקשת הסליחה היא להיות חלש, כנוע, נחות, לוזר, פחדן, לא שווה, פראייר ועוד ולכן, זה כל כך קשה לאנשים אלה לבקש סליחה. זה נתפס אצלם כפגיעות וחשיפת החולשה שלהם עד כדי כך שהם מרגישים שהם צפויים להיפגע שוב או אולי האחרים ינצלו אותם מעתה ויחשבו שהם חלשים עד כדי כך שאפשר יהיה להפעיל עליהם כוח, לפגוע בהם, לנצל אותם, לרמוס אותם ולהכאיב להם.

לא פחות קשה לסלוח לזולת על הפגיעה שלו בנו. זה יכול להיות ממש לא פשוט עד בלתי נסבל וקשה מנשוא.

"החלש אינו מסוגל לסלוח, היכולת לסלוח היא נחלתו של החזק" (מהאטמה גנדי )

אנחנו יכולים לראות את זה בא לידי ביטוי בעוצמה גדולה מאד באחד ממצבי החיים המשבריים, הקשים והכואבים ביותר בזוגיות כאשר אחד מבני הזוג בגד וניהל רומן מחוץ לזוגיות או מחוץ לנישואין. כמה קשה לבן הזוג הנבגד למחול ולסלוח לו, ולחזור לחיים הרגילים, גם אם הם החליטו להישאר ביחד כבני זוג. הזיכרונות, המחשבות המטרידות והמציקות, הדמיון שעובד שעות נוספות, הדברים מהיומיום שמזכירים שוב ושוב את הבגידה, כל אלה אינם מרפים מבן הזוג הנבגד, ואינם מאפשרים לו בקלות להרפות, לשחרר ולסלוח.

אחד התנאים ההכרחיים הנחוצים כדי לאפשר לו בשלב כלשהו בתהליך ההחלמה להגיע לשלב הסליחה לבן הזוג הוא עד כמה בן הזוג סגר את הרומן שהיה לו והתנתק ממנו, עד כמה הוא מצטער על מעשיו, מבקש סליחה מעומק לבו, ומבין את הכאב והפגיעה הגדולה שמעשיו פגעו בבן הזוג. כמו כן, עד כמה הוא רוצה את בן הזוג ואת הקשר הזוגי איתו ולא רוצה לאבד אותו

ועד כמה הוא מכיל, מקבל, מבין, אמפאטי ומוכן ללכת בקצב של בן הזוג שלו, שכל כך קשה לו, בלי לזרז אותו שיעבור הלאה כי "הרי כבר ביקשתי סליחה ואמרתי שאני מצטער".

לא תמיד אנחנו יכולים לבחור מה שאנחנו מרגישים ולא תמיד יש לנו שליטה על הרגשות שלנו. זה מה שאנחנו מרגישים כעובדה מציאותית. מה שכן אנחנו יכולים לעשות הוא לקבל שזה מה שאנחנו מרגישים ולהכיל את רגשותינו, לתת להם להיות ולחכות שהם ישתחררו ויעזבו. רגשות לא נשארים לנצח. שום דבר לא נשאר אותו דבר.

דמיינו לעצמכם את הילד שבתוככם שזקוק עכשיו מכם לחיבוק, נחמה ועידוד ולא עוד ביקורת, שיפוטיות והאשמות. היו אתם עבורכם ההורה שנותן לכם הכרה להוויה, הערך והמשמעות שלכם, המבין, המכיל, המקבל, המנחם והמעודד שאתם כל כך זקוקים לו.
אז נכון, יתכן שעכשיו בן הזוג יחיה יותר בשקט פנימי אבל ממילא הוא בונה את חייו החדשים כך או אחרת, עם רשות בן הזוג שנעזב או בלעדיה.


העיסוק המתמיד בדברים אלו וההתמקדות בשלילי משתקים, חוסמים ועוצרים מלהתפתח ומחבלים בסיכוי לבנות חיים חדשים טובים ומספקים. הסליחה והמחילה תאפשר התפתחות חדשה וגדילה למציאות חדשה של כיוונים רבים כגון, מקצוע, עיסוק, קריירה, וכמובן, בן זוג חדש ובניית זוגיות ומשפחה חדשות.

על אחת כמה וכמה קשה יותר לסלוח אם בן הזוג הבוגד החליט לעזוב את הזוגיות בכלל ולטובת בן הזוג החדש שאיתו הוא ניהל את הרומן במהלך הנישואין או הקשר הזוגי בפרט והוא מתחיל איתו חיים חדשים.

חווית בן הזוג הנבגד היא שהחיים החדשים, הזוגיות והמשפחה החדשה נבנים על גבו, על גבי ההריסות של הזוגיות והמשפחה שהתפרקו, על גבי הכאב, המצוקה, הסבל, הנטישה, השבר והבדידות שלו.  

ישנו פער גדול בין התחושה הקשה של בן הזוג שננטש, לעיתים בהפתעה מוחלטת, כשהוא מרוסק לחלוטין ועל כל מה שמשתמע מפירוק המסגרת הזוגית והמשפחתית, הקושי לתפקד ביומיום, תחושת הבדידות, ערעור הביטחון העצמי וניפוץ האמון בסדרים ונהלי העולם כפי שהכיר שהיו עד כה, שהקנו לו שייכות, עוגן וביטחון, לעומת חייו החדשים של בן הזוג שעזב לטובת בן זוג חדש, מלאי החידושים והריגושים, האהבה, הרומנטיקה, התשוקה, ההנאות והמסגרת החדשה הזוגית והמשפחתית. תחושה זו יכולה להימשך תקופה ארוכה והיא מקשה מאד להגיע למקום של המחילה והסליחה, האיזון החדש והשקט הנפשי.

פעמים רבות ניתן לראות את הצורך של בן הזוג הנבגד להעניש ולנקום בבן הזוג הבוגד. הוא רוצה לראות אותו סובל. רוצה לגרום לו צער ועצב, לא להיענות לבקשותיו, להתיש אותו, להכאיב לו, למנוע ממנו דברים שצריך ורוצה וכיו"ב.

בשביל בן הזוג הנבגד למחול לו על התנהגותו ועל הבגידה שלו זה כמו לוותר לו ולמחוק את "עוונותיו" ו"פשעיו" מבלי שקיבל את עונשו ולהוציא אותו זכאי וחופשי לחיות את חייו בהנאה ובכייף, בו בזמן שהוא עצמו סובל ומשלם מחיר כבד על הנטישה אותו. בשביל בן הזוג הנעזב זה כמו לבטל את כל הכאב שנגרם לו, כמו גם לבטל ולמחוק את הפגיעה הקשה והצורבת שלו, את ההשפלה, ואת כל האובדנים הרבים שיש לו כתוצאה מהבגידה ומפירוק הנישואין והזוגיות.

הקושי לסלוח ולמחול לבן הזוג הבוגד נובע מהתחושה של הנבגד שאם יסלח וימחל לו על מעשיו, שבשבילו הם שפל המוסריות, רמייה, זיוף ושקר, ופגיעה במקום הכי עמוק, רגיש וכואב בתוך ה"אני" שלו, הוא בעצם נותן אישור לבן הזוג ליהנות מ"חטאיו" וממעשיו ובעצם "מלבין" ומנקה אותו מאשמה, מיסורי מצפון ומתוצאות מעשיו שאולי כן הציקו לו והטרידו אותו. לתפיסתו, אם הוא יסלח לו, הרי שבמו ידיו בסליחתו הוא מאפשר לבן הזוג ליהנות ולהרוויח מכל העולמות מבלי שהוא משלם מחיר כלשהו על מעשיו הקשים ובגידתו.

הקושי לסלוח נובע גם מהפגיעה הקשה ב"אני" של בן הזוג הנבגד, בהערכה ובדימוי העצמי החיובי שלו, בהתערערות הביטחון העצמי, בהתנפצות תפיסות היסוד את החיים שלו ואת המציאות בכלל, בהשפלה ובפגיעה העצומים שהוא חווה ולעיתים, בהתרסקות האמון הבסיסי שלו בזולת בכלל ולא רק בבני זוג פוטנציאליים. כשהכל מתערער, מאד קשה למצוא את הסליחה לבן הזוג שנתפס כמי שאחראי ואשם לכל התוצאות הקשות הללו.

קיים קושי נוסף לסלוח והוא הקושי לסלוח לעצמי לאחר הבגידה של בן הזוג. לעיתים, בן הזוג הנבגד מוצא את עצמו בהלקאה עצמית, "איך נתתי לזה לקרות? ", "איך לא ראיתי..? ", "איך זה קרה לי?", "איך לא עשיתי משהו בעניין..?", "איזה טעות עשיתי", "מה לא בסדר איתי..?", "אני לא שווה", "אף אחד כבר לא ירצה אותי יותר".. ועוד ועוד.  זה המקום לחמלה עצמית (לא רחמים), ש"זה מה שיכולתי באותו הזמן", לקבל את מי ש"אני", לתת לעצמי אמפטיה, הכלה, קבלה ולא הענשה עצמית.

אפשר להבין את הקושי למחול ולסלוח אחרי גילוי של רומן מחוץ לזוגיות ולנישואין. אפשר להבין את כל הרגשות האלה, את הזעם והכעס, את הנקמנות, את הצורך בהענשה, את הרצון להכאיב ואפילו את ההלקאה העצמית. אלו רגשות אנושיים וטבעיים במיוחד בתקופה הראשונה לאחר גילוי הרומן או העזיבה והפרידה הממשיים כשהמשבר טרי והכאב חד כתער.

אם באמת הקשר הזוגי עדיין חשוב ובני הזוג לא רוצים לאבד אותו - אזי שווה לסלוח באמת. הסליחה יכולה להוות מנוף ליצירת קשר חדש שאולי עוד לא היה כמוהו עד כה ולהפוך אותו לקשר מספק ומהנה יותר. גם תהליך זה דורש זמן, סובלנות, גמישות, הכלה, הבנה וקבלה.

אולם, אם לא ניתן היה להישאר ביחד והרגשות האלה ממשיכים לתפוס מקום מרכזי ומשמעותי תקופה ממושכת בחייו של בן הזוג הנבגד, והוא אינו מצליח לבנות ולשקם מחדש את חייו, הרי שהוא זקוק לעזרה. אם רגשות אלו משפיעים עליו, מנהלים אותו, מפריעים לו לחיות את חייו, משתקים אותו ומחבלים לו בחיי היומיום, הרי שמומלץ לו לראות כיצד הוא מוצא דרך להיחלץ ממצב ממלכד זה ואם קשה לו לבד שייקח לעצמו עזרה מקצועית מתאימה שתעזור לו למצוא את האיזון החדש בחיים שלו.

רגשות אלו יכולים לעורר מאבקי כוחות וקרבות קשים שאינם מאפשרים הגעה להבנות, להסכמות, להסכמים ולניהול קשר טוב, במיוחד אם יש ילדים ויש לקיים הורות משותפת בדרך חדשה. מאבקי כוח ומלחמות אלו גורמים רק לפגיעה קשה בכל הנפשות הפועלות במיוחד, בילדים הרכים, חסרי האונים, התלויים לגמרי בהוריהם.

הקושי לסלוח ולהשלים עם המציאות החדשה יכול לגרום לבן הזוג הנבגד והנטוש למקד את חייו בבן הזוג, שכבר איננו איתו, ולעסוק שוב ושוב אולי באופן אובססיבי בחייו, בעיסוקיו, מעשיו, ברגשותיו ובהתנהגותו. באופן זה בן הזוג הנבגד משאיר את עצמו מחובר לכאב ולסבל שלו, לשאלות החוזרות ונשנות למה ואיך בן הזוג עשה לו את זה.

כמו כן, הוא מתמקד בהאשמות כלפי בן הזוג ואולי כלפי אחרים, האשמות והכאה עצמית כלפי עצמו על טעויות שעשה ודברים שהיה אולי יכול לתקן ולא עשה כן. בדרך הזו במקום להתקדם הלאה בחייו, הוא מתחבר עוד ועוד לכאב ולרגשות הקשים וכך הוא מכאיב לעצמו עוד יותר.

והדבר העיקרי והחשוב הוא שבמקום להשקיע את האנרגיה שלו בעצמו, בהתאוששות, בריפוי ובהחלמה של עצמו, במקום לצאת ולבנות את חייו מחדש הוא עסוק, בעצם, במעשיו ובחייו של בן זוגו לשעבר. העובדה שהוא מתמקד בחיי בן זוגו לשעבר עוצרת אותו ומונעת ממנו לשקם את חייו. השקעת האנרגיה בחיי בן הזוג לשעבר לא מאפשרת לו להתבונן בתוך עולמו, בחייו שלו ומונעת ממנו ללמוד על עצמו, לראות כיצד הוא מנצל את המשבר וממנף אותו לצמיחה ולהתפתחות אישית שלו, לבנות מחדש את חייו ואולי הפעם אחרת, טוב יותר אולי אפילו ממה שהיה.

כאמור, אחד הדברים המשמעותיים והחשובים בתהליך שמקל על הכאב ומאפשר הגעה לסליחה הוא אם בן הזוג שבגד  ו/או נטש מביע צער, אכפתיות, התחשבות ואמפטיה ומבקש סליחה על הכאב והפגיעה שנגרמו לבן הזוג הנבגד והנעזב. 

למעשה, מה שיכול לאפשר יציאה לחיים חדשים, מהנים ומספקים הוא ראשית, החמלה לעצמי. דבר שני, הסליחה והמחילה העצמית על כל הטעויות שנעשו, השגיאות, אולי על העיוורון, כלומר, על הדברים שלא רצה לראות ולדעת והדבר השלישי, כמובן, המחילה והסליחה לבן הזוג.

החמלה לעצמי - רצוי שבן הזוג הנבגד לא יעסוק בפגמים ובמגרעות של עצמו שבגללן או בעטיין הוא חושב שבן הזוג בגד בו ועזב אותו. עליו לקבל את עצמו בחמלה על כל מה שהוא, על כל מה שנעשה כי זה מה שהוא היה יכול, ועל כל יתרונותיו וחסרונותיו. הכאב גם ככה גדול, אין טעם להתמקד בשלילי ולראות את החסרונות, הפגמים שיש והטעויות שנעשו. עכשיו יש לגייס את כל החמלה לעצמי כדרך של ריפוי כדי לא לגזול מעצמו אנרגיה החיונית והחשובה כל כך להתאוששות ולתהליך הריפוי שלו.

הסליחה לעצמי- לוותר על ההלקאה העצמית על מה שנעשה ועל מה שלא נעשה כי שום טובה לא צומחת מהלקאה עצמית. הלקאת העצמי גורמת להתקפת ה"אני" ולהחלשתו, לבדידות ובעיקר, לעצב ולדיכאון. זו אנרגיה חשובה שנגזלת ממנו במקום להיות מופנית ומושקעת בשיקום העצמי ובמציאת איזון חדש בחיים.

הסליחה מאפשרת לעצמי לקבל את ה"אני" כפי שהוא על כל גווניו, נותנת חופש לראות את הטוב שבעצמי ולקבל את מי שאני על כל היתרונות והחסרונות שבי, על כל הטעויות והשגיאות שנעשו. במקום לראות בהם כישלון צורב אפשר לראות את המציאות החדשה כהזדמנות לצמיחה ולהתפתחות אישית חדשה. קבלת האני, אהבת העצמי יאפשרו חיים חדשים והגעה למקומות חדשים.

אין טעם בביקורת עצמית מחמירה ובהלקאה עצמית על טעויותינו. זהו חלק מהאנושיות שבנו. זה טבעי לטעות כי מהטעויות שלנו אנחנו לומדים ומתפתחים. בזמן כזה אנחנו זקוקים יותר מתמיד לחמלה מעצמנו.

כשאנחנו סולחים לעצמנו על הטעויות שאנחנו עושים, אנחנו משחררים את עצמנו מרגשות האשמה הכבדים, מהצער והעצב, הייאוש, הכאב, חוסר האונים, החולשה והדיכאון ומחזירים לעצמנו את האנרגיה והחיוניות שלנו. זה יוצר תחושת הקלה, חופש ושחרור.

בדרך החמלה והנחמה העצמית אנו מחזירים לעצמנו את הכוח ואת תחושת הערך שלנו ומשם אנחנו יכולים לתקן את עצמנו.

יתירה מזאת, כשאנחנו לומדים לסלוח לעצמנו ולקבל את עצמנו על חסרונותינו ועל יתרונותינו, אנחנו לומדים גם לסלוח יותר בקלות גם לאחרים ולקבל גם אותם על כל חסרונותיהם ויתרונותיהם.

סליחה לבן הזוג -  זהו שלב יותר מתקדם בתהליך ההתמודדות עם כאב הבגידה ופירוק הזוגיות שדורש את הזמן שלו והוא יכול להגיע רק אחרי שמוצאים שוב את הביטחון העצמי והכוחות הפנימיים, הערך והמשמעות בחיים החדשים, החיבור והנאמנות לעצמי, האמון העצמי, האופטימיות, השמחה, החיות, וההנאה מהחיים .

כאשר אין מחילה פנימית וההתמקדות היא בכעס, בקנאה, בנקמה ובשנאה, הנפש "מתגוררת" במקום מזוהם שיש בו אנרגיה שלילית, שלא רק שלא מאפשרת לשום דבר חדש לצמוח וגורמת לתקיעות אלא יכולה להיות קרקע פוטנציאלית מצוינת להתפתחות מחלות שונות שלא לדבר על מלחמות ומאבקי כוח קשים שיכולים רק לפגוע קשות בכל הנפשות הפועלות. 

המחילה לעצמי ולבן הזוג שעזב ישחררו את הכבלים הגלויים והסמויים לבן הזוג ולעולמו החדש, יפסיק את העיסוק בעבר במה שהיה ובמה שהיה יכול להיות בעתיד, יעצור את העיסוק הפנימי בשאלה מה איבדתי, במסכנות ואפילו בהתקרבנות, את ההתמקדות בחולשה, בכאב ובפגיעה. במקום זה יתפנה מקום לאנרגיה וחיות חדשה שתופנה כלפי העתיד, להתפתחות וצמיחה אישית ולמציאת איזון חדש בחיים.

המחילה מאפשרת לשחרר ולהרפות מהדברים וע"י כך להשתחרר ולהתנקות מהרגשות הקשים שמנהלים את החיים כמו שנאה, נקמנות, כעס וזעם, חוסר אמון, חוסר אונים, השפלה, ועוד. היות ואין וואקום במציאות, כשהרגשות האלו משתחררים ומתפוגגים הם מפנים מקום לרגשות אחרים שמגיעים שהם משמחים, נעימים ומהנים יותר.

לסיום,  נכון, זה קשה, מורכב, איטי ובכלל לא פשוט. לכן, יש לאפשר את הזמן לעיבוד האבל על הזוגיות שהייתה ואיננה, על העצמי ועל החיים המשותפים שלא יהיו יותר כמו קודם. יחד עם זאת, בשלב כלשהו לאחר תקופה מסוימת מגילוי בגידתו של בן הזוג במיוחד אם הוא נטש את הזוגיות לטובת זוגיות חדשה, למרות הכאב הרב והקושי הגדול לסלוח, כדאי לבן הזוג הנבגד לעשות כל דרך ומאמץ כדי להגיע לסליחה ולמחילה בתוך עולמו הפנימי - סליחה, הן לעצמי והן סליחה לבן הזוג.

" החמלה היא טבענו העמוק ביותר. אנחנו זקוקים לחמלה כדי ללמוד לפתח עדינות ורכות אל מול הקשיים והכאבים שלנו, במקום להיסגר מולם בפחד. כך מתרחש הריפוי" . (הלב הנבון/ ג'ק קורנפילד)

כשאנחנו מתייחסים בחמלה לעצמנו, לטעויות, לחולשות, לפחדים, לרגשות ולהתנהגות שלנו אנחנו עוזרים לעצמנו להתחבר שוב למהות השלמה והטובה של עצמנו ולהרגיש את מלוא החיות וכוח החיים שבתוכנו.

או אז אנו לומדים להסיר את המכשולים והמחסומים העומדים בפנינו ולמצוא את הדרך הנכונה והמתאימה ביותר עבורנו ובו זמנית גם ביחסים שלנו עם האחרים. זו הדרך לצמיחה והתפתחות אמיתית להכרה בעצמנו ולמתן רשות ולגיטימציה לחיות בחופש ובשלום וכמובן, ברוגע עם עצמנו וכפועל יוצא, גם עם האחרים.

לבסוף, הסליחה מסייעת ומאפשרת קבלה והשלמה עם המציאות, פתיחת דף חדש כזוג הבונה זוגיות טובה ומספקת יותר, במקרה שבני הזוג בחרו להישאר ביחד לאחר חשיפת הרומן או במקרה שהזוגיות התפרקה - פתיחת דף חדש בחיים והשקעת האנרגיה העצמית בבניית החיים החדשים.

לקבלת סדרת הטיפים  "איך להתאהב מחדש בבן הזוג " לחצו על הקישור.

"תגיד לי שאתה אוהב אותי"- איך להתמודד עם תסכולים בזוגיות

שלום לכם,

לא פעם אנחנו חשים תסכול רב כשבן הזוג שלנו לא נותן לנו את מה שאנחנו זקוקים לו.

לא תמיד זה קורה כי הוא לא רוצה אלא כי הוא לא יודע על הצורך שלנו, או כי הוא אינו יכול, מסיבות שונות, לתת

לנו את המענה לצורך שלנו בדיוק כפי שאנחנו צריכים אותו, בעיתוי ובאופן המדויק הנכונים לנו .

אם זה דבר שחוזר על עצמו, וקורה שוב ושוב, יכולה להתפתח אצלנו מרירות פנימית, עלבון, פגיעה, חסר גדול,

תחושת בדידות, ריחוק וכמובן, כעס רב. מכאן הדרך למריבות, וויכוחים ומאבקי כוח מאד קצרה.

במאמר של שלומי כהן ושלי "תגיד לי שאתה אוהב אותי - איך להתמודד עם תסכולים בזוגיות" אנחנו

מציעים 3 זוויות התבוננות שיכולות לסייע בהתמודדות עם התסכולים בזוגיות.

לקריאת המאמר כולו, יש ללחוץ כאן.

קריאה מהנה ופורייה

שיהיה לכם סופ"ש נעים וחמים

שלכם

אריאלה

מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי

פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומומחית לשליטה וניהול כעסים

מחכות לכם 2 מתנות ממני :
סדרת הטיפים - כל הסודות לשליטה וניהול יעיל של כעסים,

וסידרת הטיפים - איך להתאהב מחדש בבן זוגך.

יש ללחוץ על הקישורים, למלא את הפרטים

ומיד יגיע אליכם במייל הטיפ הראשון.

נ.ב ואם אהבתם, אתם  מוזמנים להעביר גם לחברים. הם יודו לכם!

ציפיות לא ריאליות מהזוגיות ומהנישואין

ציפיות הן חלק טבעי מהחיים והמציאות שלנו כבני אנוש אך כמו שהבדיחה אומרת "ציפיות יש רק בכריות" כך נראה שלמרות שזה הגיוני וטבעי לצפות מהאנשים הקרובים לנו ובמיוחד מבן זוגנו, הציפיות מהסביבה בכלל, מהזוגיות ומבן הזוג בפרט יכולות להיות מקור של בעיות וצרות ליחסים ולתחושות קשות בתוכנו.

רבים חולמים על אהבה מושלמת כמו באגדות, בהן "הנסיך והנסיכה חיים בעושר ובאושר עד עצם היום הזה". הם מצפים לחוש כל הזמן אהובים ע"י בני הזוג, להרגיש חשובים ומשמעותיים, להיות יחידי סגולה בעיני בן הזוג ולהוות באופן תמידי מרכז העולם עבורם.

הציפייה הלא ריאלית היא שההתאהבות, החיזור, הרומנטיקה והתשוקה, הריגושים והרגשת התרוממות הרוח הנפלאה של תחילת הקשר יישארו לנצח וששום דבר לא ישתנה. אך לצערנו, אין דבר כזה במציאות מאחר ושום דבר אינו נשאר אותו דבר כפי שהיה. המציאות משתנה כל הזמן, בני האדם משתנים בעקבותיה וכתוצאה מכך, משתנים גם הקשרים ומערכות היחסים שלהם עם הסובבים אותם.


ציפיות אלו הינן לא ריאליות ומייצגות את הפנטזיה הילדותית שבעולמנו הפנימי.

המציאות מזמנת לנו מצבים רבים שאינם עונים לנו על הציפיות שלנו בהם יש תסכול ואכזבה ולא מעט קונפליקטים. היות וכל אדם הוא שונה מהאחר בעל עולם מובחן וייחודי משלו, התנסויות חיים, רצונות, רגשות וצרכים האופייניים ואינדיבידואלים לו, אזי יש סיכוי רב שלא תמיד הוא ירצה או יוכל להיענות לציפיותינו ולספק את צרכינו ואין הדבר מעיד כלל על חוסר אהבה, אכפתיות או על חוסר חשיבות .


גם אם בן הזוג מאד רוצה ומתאמץ לרצות אותנו, הוא יעשה זאת בדרכו המיוחדת לו ולא תמיד זה יהיה המענה המספק המדויק כפי שאנו זקוקים לו היות ולא תמיד הוא מבין מה מצופה ממנו וגם אם כן, לא תמיד הוא יהיה מסוגל לספק את הצורך בעיתוי המתאים, בדרך ובאופן המדויק כפי שאנו צריכים אותו.


כשעולות בנו הציפיות, יש לקחת בחשבון שאיננו יודעים במדויק מה מתרחש אצל בן הזוג באותו הזמן, אולי הוא עסוק, מוטרד ממשהו, כואב לו הראש, מדוכדך, עייף, אולי הוא תכנן לעצמו משהו אחר שהוא צריך לעשות, או דברים אחרים שיש בעולמו אשר ימנעו ממנו לתת לנו מענה על הצורך ולספק אותו וזה לגמרי לגיטימי.


זאת משום שהציפיות שלנו, למעשה, הן סוג של הסכם סמוי בינינו לבין עצמנו, לפיו אנו דורשים מהאחר להתאים את עצמו לפי מה שאנחנו צריכים מבלי שהשארנו לו את חופש הבחירה להיות עם עולמו.


לרוב, ציפיות אלו הן פנטזיות ילדותיות לא מודעות ואין אנו ערים להן כלל, אנחנו רק רוצים לפתור את תחושת התסכול שלנו, להימנע מהכאב של ה"ריק" ולמלא באופן מיידי את החסר שאנו חווים בתוכנו.


הציפייה שבן הזוג או הזולת יתאים את עצמו בהתאם לרצונות ולצרכים שלנו היא משאלה פנטזיונית לא מציאותית. זו אשליה בלבד כי אין לנו שליטה על האחרים ואנחנו לא יכולים לשנות ולהתאים אותם בהתאם לציפיות שלנו מהם.


לדוגמא, אישה שחשה קנאה בכל פעם שבעלה משוחח עם נשים אחרות, מחייך אליהן או אפילו עובד איתן. הציפייה שלה היא שלא יהיו לו קשרים בכלל עם נשים. ברור שהדבר לא אפשרי. הדבר קשה במיוחד היות ועבודתו כרוכה בעבודה עם נשים רבות ואין הוא יכול לעמוד כלל בציפייה שלה. קנאה זו יכולה לגרום לה לדרוש ממנו דיווח תמידי, לצלצל אליו פעמים רבות במהלך היום, לכעוס עליו שהוא לא זמין ולא עונה לה כשהוא עסוק, לעקוב אחרי תנועותיו ואחר הטלפון שלו ואפילו לבלוש אחריו ולבדוק בלי ידיעתו את שיחות הטלפון או ההודעות שלו, לעורר סצנת קנאה דרמטית וויכוח ומריבה על כל דבר שקשור בנשים אחרות ואפילו הפעוט ביותר כמו "למה הסתכלת עליה?" וכד'. כל אישה מהווה עבורה איום וסכנה שמא הוא יעזוב אותה לטובת אחרת.


אישה כזו חווה בעולמה, ללא קשר לבן זוגה, חרדה גבוהה מפני נטישה והישארות לבד ומצפה שבן זוגה יהיה צמוד אליה טוטאלית, שהיא תדע בכל רגע ורגע איפה בן זוגה ומה הוא עושה מתוך ציפייה להרגיע את החרדה שלה.

ציפייה כזו, אשר חבויה בה דרישה תובענית לסיפוק הצרכים, הינה לא בוגרת והיא מצביעה על התייחסות אל האחר כאל אובייקט, ספק צרכים ולא כאל סובייקט, כאל אדם מובחן ונפרד עם צרכים משלו, לפיה, אם הוא מספק אותם הוא נחווה כ"טוב" אך אם הוא אינו מספק אותם הוא נחשב כ"רע" ו"פוגע". עפ"י התייחסות זו הצרכים האישיים וסיפוקם המיידי הם מרכז החשיבות העיקרית מבלי לראות כלל את האחר.


חשוב לציין כי זה טבעי ואנושי לצפות מהאחרים ומהיקרים לנו אך כדאי גם להיות מודע לאפשרות שלא נקבל את מה שאנחנו מצפים ורוצים. הציפיות טומנות בחובן את הפוטנציאל להתאכזב היות ופעמים רבות המציאות לא עונה על הציפיות שלנו. על אחת כמה וכמה, ציפייה שלא בוטאה באופן ישיר, גלוי וברור כי בן הזוג או הזולת יכול שלא להבין ולא להיות מודע כלל לציפיות ממנו.


זו יכולה להיות בעיה כי, לעיתים קרובות, ביחסים קרובים כשאנחנו לא מקבלים את מה שציפינו לו התוצאה היא אכזבה, פגיעה, תסכול, עלבון וכעס. מכאן הדרך קצרה להאשים את האחר או את בן הזוג וליצור מריבות וסכסוכים מיותרים שמעכירים את היחסים.


יתירה מזאת, גם אם ביטאנו את הציפייה והבקשה שלנו בצורה "הכי יפה", אנחנו צריכים להיות מסוגלים גם לשמוע את הסירוב, את ה"לא", ולהכיל את האכזבה, התסכול, העלבון ואולי גם הכאב שלנו מבלי לפרש פרשנויות מוטעות ומיותרות.


נקודה חשובה נוספת היא שהציפיות שלנו הן למעשה אויב של עצמנו, כי למעשה, כשאנחנו מצפים מהאחר, אנחנו הופכים את עצמנו לתלויים בזולת.


וזאת למה? אספקת הצורך ותחושת הסיפוק שלנו, הרגשית או הפיזית, תלויה, למעשה, ברצונו וביכולתו של האחר להיענות לנו וכבר אמרנו שבן הזוג או הסביבה לא תמיד יכולים להיענות לציפיותינו מסיבות שונות התלויות בהם וכתוצאה מכך, נישאר עם צורך לא מסופק.


הציפייה טומנת בחובה סיכוי גדול לאכזבה, כאמור, מעצם העובדה שסיפוקה תלוי באחר או במקרה זה בבן הזוג שלא תמיד מבין מה מצופה ממנו, לא תמיד פנוי להעניק את המענה המתאים ולא תמיד יכול או רוצה לספק אותה. הציפיות שלנו חוסמות את ההתפתחות האינדיבידואלית שלנו ואת היכולת שלנו להגיע למודעות עצמית ולבשלות רגשית כאנשים בוגרים, אחראיים ועצמאיים.


ומה, בעצם, רבים מאיתנו מצפים מבן הזוג שהוא לא מציאותי?


אחת הציפיות הפנטזיוניות, לרוב, לא מודעת, היא להתמזגות, להיות כמו אחד. שתמיד נחשוב אותו דבר, נרגיש אותו דבר, ושנרצה ונחלום על אותם דברים ואם לא, אולי זו לא הזוגיות המתאימה והנכונה וצריך להיפרד. אך מה לעשות, שבכל זאת, אנחנו ובני זוגנו הם עולמות שונים ויישויות נפרדות ולכן, אין זה מציאותי שכל הזמן נחשוב, נרגיש ונרצה אותו דבר. שוב, אין הדבר מעיד על חוסר אהבה או על תקלה בקשר הזוגי.


ציפייה נוספת היא שבן הזוג ידע מה אנו צריכים ממנו גם בלי שנאמר לו, כמו בהיותנו תינוקות, חסרי אונים ותלויים בהורינו שדאגו לכל מחסורנו גם מבלי שאמרנו דבר. הציפייה היא, למעשה, למילוי הצרכים שלנו מבלי שנצטרך לבקש כלל ומבלי שנצטרך לקחת אחריות על עצמנו. כך, בעצם, כל כישלון יהיה של בן הזוג ונוכל להאשים אותו בכישלון ולהישאר טובים ובסדר עם עצמנו.


ציפייה אחרת היא שבן הזוג האחד הזה יספק לנו את תחושת השלמות ללא כל תחושת תסכול, ויספק תמיד את כל צרכינו, מאוויינו, מחסורנו, יהיה זמין ונגיש לנו כל הזמן, ידאג לנו ויטפל בנו. כמו כן, שיקבל אותנו כל הזמן באופן טוטאלי ללא כל ביקורת, האשמות ושיפוטיות אך יחד עם זאת שיהיה לנו חופש מוחלט להיות אנחנו עצמנו, לממש ולבטא את האני שלנו כרצוננו. גם ציפייה זו היא לא אפשרית מאחר שלא רק הצרכים שלנו קיימים אלא גם של בן הזוג. אנחנו לא יכולים לראות רק את עצמנו ולהיות בחופש מוחלט כי אנחנו חיים בשניים ויש לקחת בחשבון גם את הרצונות והצרכים השונים ולפעמים, המנוגדים של בן הזוג, ויש צורך להתגמש לוותר ולהגיע לפשרות.


ציפייה נוספת לא מציאותית היא שבן הזוג ייקח באופן קבוע ותמידי אחריות על עולמנו הרגשי, על השקט, השלווה ותחושת הביטחון שלנו, שימנע מאיתנו להרגיש רגשות קשים ואם הם כבר עולים, שיפתור אותם בשבילנו ובמקומם יקנה לנו רגשות של סיפוק והנאה, ביטחון ושקט נפשי.


הציפייה היא שבן הזוג יספק לנו את החלקים החסרים והחלשים שבתוכנו ויעשה את מה שמאוד קשה לנו לעשות בעצמנו. ציפייה זו מונעת מאיתנו, למעשה, להתמודד עם החרדות, הפחדים, הכאב והחולשות של עצמנו ולקחת אחריות על חיינו כאנשים בוגרים ובשלים נפשית המסוגלים להתמודד עם הקשיים שמזמנת לנו המציאות.
ישנם אנשים, בעיקר פנויים ופנויות המתקשים למצוא זוגיות קבועה ומספקת, אך לא רק הם, שיש להם ציפייה שברגע שתהיה להם זוגיות כל בעיותיהם וקשייהם בחיים ייעלמו כלא היו. למשל, ייעלמו תחושת חוסר הביטחון, תחושת חוסר הערך והמשמעות, הפחדים למיניהם, תחושת הנחיתות, ההחמצה ועוד.
הבעיה היא במצב כזה שכשהאדם אינו מתמודד בעצמו עם הקשיים של עצמו, אינו מגייס את כוחותיו הנפשיים, אינו מיישם ומבצע בעצמו את רצונותיו, הוא לא רק תלוי כל הזמן בבן הזוג שיפתור את בעיותיו אלא שהוא יכול להשליך עליו את קשייו האישיים וכתוצאה מכך לכעוס עליו ולעורר כעס כתגובת נגד.


יתירה מזאת, הקשיים שלו נותרים בעולמו כשהיו ללא פיתרון אמיתי. האם ייתכן שאדם אחד יאכל חסה והשני, יירזה? היינו רוצים אבל, לצערנו, זה לא אפשרי. למעשה, הציפייה מבן הזוג שיפתור בעיות שהן מלכתחילה לא שלו וכשהוא אינו מצליח לבצע את המשימה, אם מהסיבה שהוא אינו מבין כלל מה הציפייה ממנו וגם כי זה אינו אפשרי לפתור לאחר את הקשיים שבעולמו הפנימי, מתעוררת אכזבה קשה, תסכול וכעס רב המובילים, לעיתים קרובות, לויכוחים וקונפליקטים רבים וקשים.

לדוגמא, רני (שם בדוי) מצפה שבת זוגו תמיד תהיה איתו ותפיג את תחושת הפחד מנטישה, תמלא את עולמו בעניין וריגושים, תיענה מיידית לבקשותיו ותראה לו כל הזמן כי היא אוהבת אותו. כאשר היא עסוקה או רוצה דברים שונים ממנו מיד עולים בו רגשות של דחייה, לא אהוב, לא רצוי ומתעורר בו כאב וחרדה גדולה מהיעזבות והישארות לבד. זה גורם לו להיעזר בעישון סמים קלים ולפעמים, באלכוהול המטשטשים את כאבו ומקהים את הרגשות הקשים ופוטרים אותו מהתמודדות עם עולמו הפנימי, כאבי העבר, יחסיו עם אביו ואמו, גירושיהם ועוד.


לסיום, כל ציפייה שבן הזוג ישתנה בהתאם לרצונות והצרכים שלנו היא לא ריאלית היות ויש הבדלים ושונות בין בני האדם ובין בני הזוג. הקשר הזוגי וחיי הנישואין צופנים בחובם משברים מסוגים שונים כחלק מהתפתחות הקשר הזוגי, משברים נורמטיביים ומשברים בלתי צפויים, כשכל אחד יכול לראות את המציאות באופן שונה, להתמודד איתה בדרך שונה מהשני, דרך שהיא לא פחות ראויה או נכונה.

לקבלת סדרת הטיפים "כל הסודות לחידוש האהבה בזוגיות ", לחצו על הקישור.

נעלמה האהבה הרומנטית? לגישת האימגו יש פתרון

שלום לכם,

מי לא חולם על האהבה האחת ויחידה, מבן זוג אוהב, תומך ומפנק? שהרי כולנו כמהים למצוא בן זוג שבמחיצתו נרגיש בטוחים, אהובים, חשובים ובעלי משמעות וערך. אז למה זה כל כך קשה?

אין צורך לארוז מזוודה ולעזוב את הבית או את הקשר בכל פעם שיש מריבות וכעסים עם בן הזוג. התסכול והסכסוך הזוגי הינם הזדמנות נכונה לצמיחה אישית וזוגית ע"י הבנת הצרכים ההדדיים ומקורותיהם.

התשובה לקשיים שלנו בזוגיות נעוצה בילדותנו. עפ"י גישת האימאגו שפותחה ע"י ד"ר הנדריקס, אנחנו בוחרים את בן הזוג שלנו, בצורה לא מודעת, עפ"י דימוי ("אימאגו" בלטינית) המוטבע במוחנו , המבוסס על הורינו או אלה שגידלו אותנו, על החיובי והשלילי שבהם, מתוך משאלה לא מודעת לרפא את פצעי ילדותנו.

הבחירה נעשית ע"י הלא מודע אשר יש לו תוכנית ריפוי עבורנו על מנת להחזיר לנו את מלוא הפוטנציאל וכוח החיים שבתוכנו, את החלקים האבודים שלנו וע"י כך את השלמות הטבעית שהיתה לנו עם לידתנו. במהות שלנו אנו שואפים לחיות כבני אדם שלמים עם מלוא הפוטנציאל שלנו. הלא מודע מתביית על האדם אשר תואם את תמונת ילדותנו ומזכיר לנו את הורינו או אלה שגידלו אותנו ובאמצעותו אנו מקווים לקבל את כל מה שלא קיבלנו מהם וע"י כך נרפא את פצעי ילדותנו.

הבחירה נעשית בשלב ההתאהבות הרומנטית, בו אנו חשים את ה'קליק' או את המשיכה החזקה לבן הזוג. הלא מודע מזהה מישהו המתאים לאותו הדימוי במוח שלנו ואז מופרשים בגוף הורמונים המשפיעים עלינו כמו סם. יש תחושה של התרוממות רוח ושלימות. הכול נראה נהדר. יש תשוקה ואנרגיה, מחוות גופניות, כינויי חיבה, פינוקים, חיזורים ובילויים. בני הזוג רוצים להיות ביחד בכל רגע, מרגישים שמכירים מאז ועולם ויש להם תחושת ביטחון. הם מסונוורים ואינם רואים כלל את תכונותיו השליליות של בן הזוג.

למעשה, ההתאהבות הרומנטית היא אשליה שאנו אוהבים את בן זוגנו כאדם בזכות עצמו. אנו מצפים שאהובנו, כמו הורינו, ייתן לנו את כל מה שחסר לנו באמצעות הקשר. ההתאהבות הרומנטית היא בעצם פנטזיה ילדותית לסיפוק ומילוי הצרכים שלנו.

כשמתחילה המחויבות לחיים משותפים ולנישואין, האשליה מתחילה להתנפץ. בן הזוג כבר אינו מעניק לנו את כל מה שאנו צריכים וזקוקים כמו שחשבנו. חשוב לדעת שאהבות כאלה אמורות לדעוך. השפעת הסם פגה ופתאום אנו רואים את בן הזוג עם תכונותיו השליליות, שהן כה דומות לאלו של הורינו ומתחיל מאבק הכוח.

תחושת הביטחון בקשר דולפת וכל אחד מבני הזוג מנסה להחזיר לו את מה שהיה לו, לשנות ולהתאים את בן זוגו לציפיות ולצרכים שלו. מתחילים הכעס, המריבות, הביקורת, ההאשמות ההדדיות, הבכי, התרחקות והסתגרות. כל אלה הם בעצם הצעקה של הילד הפנימי למילוי צורך שלא סופק.

בשלב זה, רבים חשים כישלון בבחירת בן הזוג, ייאוש ואכזבה ולעיתים, מפרקים את הקשר ומתגרשים. אם הם לא יבינו את מניעי בחירתם הנובעת מפצעי ילדותם, לא מן הנמנע שכשהם יתחתנו שוב, גם אם זה יראה להם שונה הפעם, הם עלולים למצוא את עצמם בדיוק באותו מקום. אחרים נשארים בנישואין, אך חשים תסכול רב. חלקם מוצאים פתחי מילוט שונים כדי להמשיך את הנישואין כגון, מאהבים, עבודה או עיסוקים אחרים בבית או מחוץ לבית, אך מרגישים חוסר סיפוק תמידי.

הסיכוי לפתור את הסכסוך הזוגי היא הישארות בקשר תוך הבנת כאבי העבר מהילדות ודרכי ההגנה וההסתגלות, הן שלנו והן של בן זוגנו. הבנה זו יוצרת אמפטיה הדדית, כבוד והערכה ומאפשרת לנו להעניק אחד לשני את מה שאנחנו זקוקים לו. תחושת הביטחון בקשר עולה, הפעם עם מודעות, ואיתה עולה תשוקת החיים, האנרגיה והרומנטיקה. זו מתנה כפולה - ריפוי פצעי בן הזוג ובו זמנית - צמיחה אישית של עצמנו וכל אלה מביאים לקשר זוגי מספק, בטוח ומהנה.

בעיניי ומניסיוני הרב בשטח, הגישה הזו מדהימה ויש לה השפעה עצומה על חייהם של בני הזוג ועל איכות הקשר הזוגי. אחרי זמן רב של תסכול חוזרת האהבה, ההתרגשות והרומנטיקה לחייהם וחוזר להם הניצוץ בעיניים.

רוצים להחזיר את האהבה לזוגיות? קבלו במתנה את סדרת הטיפים "איך לאהוב את בן זוגכם" !!

לחצו על הקישור וכבר יגיעו אליכם למייל טיפים בעלי ערך רב שיעזרו לכם להחזיר את האהבה, הביטחון והתשוקה לזוגיות.

שלכם

אריאלה

מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי

פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית

איך לעבור נכון את תהליך הגירושין

שלום לכם,

גם לכם כבר אמרו פעם ש"לא רק צריך לדעת עם מי להתחתן אלא גם עם מי להתגרש?" - לא סתם אמרו. גירושין זה לא תהליך פשוט של מה בכך ומעורבים בו הרבה אנשים ורגשות רבים וסוערים.

רבים מהזוגות הנישאים מאהבה חולמים על אהבת נצח ומתכננים את עתידם המשותף למשך חיים שלמים. רבים מהם לא העלו על דעתם שהם ימצאו את עצמם על מדרגות הרבנות בתוך הסטטיסטיקה של כ- 30% מהזוגות המסיימים נישואיהם בגירושין. נראה שהיד קלה היום יותר על הגירושין מבעבר.

זוגות רבים מתלבטים לא מעט האם לשים קץ ליחסי נישואין כושלים או להמשיך בקשר, בתקווה שמשהו ישתנה. לעיתים קרובות, ההחלטה היא קשה ולא פשוטה. גורמים רבים מעורבים בהחלטה זו והופכים את הדילמה למורכבת מאוד.

אף אחד לא נהנה לסבול בזוגיות שלו. הרצון להיות מאושרים הוא זה שגורם לרבים, הנמצאים בקשר לא מספק, לסיים את הקשר ולחפש את האושר במקום אחר. לעומת זאת, יש רבים שממשיכים לאורך שנים לדבוק בקשר זוגי כושל, למרות שהם לא מאושרים עם בני זוגם ולעיתים, אף סובלים מאוד בקשר.

גירושין ופרידה הם משבר נפשי. זהו תהליך של אבל על חוויות משותפות שצברו ביחד ולא יהיו יותר, על אובדן החלום והציפיות לעתיד משותף, פחד מעתיד לא נודע, הפחד מבדידות וקשיי הלבד, כולל קשיים כלכליים, כשלא מובטח רק עתיד וורוד.

בעיקרון, אנשים בעלי ביטחון ודימוי עצמי גבוה, עצמאיים, המאמינים ביכולותיהם ובכוחותיהם הנפשיים וכאשר יש להם מקורות תמיכה ממשפחה ומחברים מסוגלים להתמודד ביתר הצלחה עם סיום קשר זוגי המאמלל אותם ולפתוח דף חדש בחייהם, כולל התמודדות עם הלא נודע וחוסר הוודאות שיש בעתיד. ככל שיש תלות נפשית הדדית גדולה יותר בקשר הזוגי ומתמלאים צרכים קיומיים, לעיתים, לא מודעים, יש קושי גדול יותר לסיים את הקשר.

בעידן המודרני של היום בחברה המערבית יש יותר לגיטימציה להתמקד בעצמי, באני האינדיבידואלי, באושר הפנימי ובצרכים האישיים מאשר היה בתקופות קודמות, בהן הייתה מחויבות למסגרת המשפחתית, לצרכים של הקבוצה, לחברה ולנורמות החברתיות שהיו נהוגות פעם. היום האנשים יותר מחפשים את המימוש וההגשמה העצמית, סיפוק ומיצוי הפוטנציאל האישי ויש רשות חברתית ואישית גדולה יותר מבעבר לתת מקום לשאיפות, הכמיהות והמשאלות האישיות.

לכן, כאשר האנשים לא מרגישים סיפוק ואושר בנישואין הם יוצאים לחפש אותו במקום אחר.

קבלת ההחלטה, לעיתים, הינה מורכבת וקשה ומלווה בהתלבטויות ודילמות רבות. כמו כן, מלווים אליה פחדים, כעסים ותסכולים רבים הבאים לידי ביטוי במריבות בלתי פוסקות, ניכור והתרחקות, האשמות ופגיעות הדדיות. גירושין הוא משבר נפשי כואב ממילא ואין צורך להוסיף עליו מאבקים מכוערים ומיותרים, שישאירו את בני הזוג וילדיהם פגועים וניזוקים מאוד, הן נפשית והן כלכלית, מתהליך קשה וטראומטי, שייקח לכולם זמן רב להתאושש ולהחלים ממנו.

משנתקבלה ההחלטה להתגרש כדאי לבצע אותה בדרך הראויה ביותר שתמזער את הנזקים ככל האפשר, במיוחד כשבני הזוג צריכים להמשיך לשתף פעולה כהורים למען התפתחותם התקינה של ילדיהם.

אם אצלכם הכל בסדר, (טפו טפו טפו), ושכך יישאר, הרי הדברים פחות רלוונטים לכם. אך, אם לצערי, הזוגיות לא כל כך צולחת וניסיתם כבר הכל לפני ההחלטה להתגרש או יש לכם חברים, בני משפחה ואחרים שהחליטו להתגרש, הכנתי לשם כך את עשרת הדיברות כיצד לעבור נכון את תהליך הגירושין.

1. בדקו אם אכן אתם באמת רוצים לסיים את הקשר הזוגי, האם אין יותר דברים טובים בקשר עבורכם והאם עוד ניתן לשפר את הזוגיות עם גישה שונה או עזרה מקצועית.

2. היו בטוחים ושלמים שעשיתם כל מה שבאפשרותכם על מנת להציל את נישואיכם. לא כדאי להיחפז ולמהר להתגרש כדי לא לגלות אחר כך שעשיתם טעות. גם משבר בנישואין יכול להיות הזדמנות לשינוי חיובי בקשר הזוגי.

3. אל תשתמשו באיום הגירושין אם אינכם מתכוונים לכך. בני הזוג יכולים עוד לקבל את האיום ברצינות ולממש אותו.

4. סיימו את הקשר, ככל שניתן, בהסכמה, כבוד והערכה ללא מלחמות נקם מיותרות ויקרות. ממילא כשיש ילדים צריכים להמשיך את הקשר בהורות משותפת. גלו נדיבות לב וחפשו את דרך הפשרה. הגישור לגירושין בהסכמה מסייע לפתור את הקונפליקטים וחילוקי הדעות בדרך מכובדת והוגנת לכל הצדדים.

5. בשעת משבר אפשרו לעצמכם לקבל תמיכה ועזרה מחברים ומבני משפחה. עם זאת, אל תתנו למכריכם וקרוביכם להעצים את הקונפליקטים ביניכם לבני זוגכם .

6. תנו לעצמכם רשות להתאבל, להיות חלשים, לבכות אם צריך ולהרגיש גם רגשות קשים כגון צער, עצב, פחד, חוסר אונים וכד'. זה לא בושה להרגיש רגשות כאלו במצב משברי כזה.

7. גירושין הם לא רק צעד רשמי טכני. יש צורך להיפרד רגשית מבן הזוג, מהדברים הטובים שהיו בקשר ומהדברים הרעים שהיו. אם יש צורך, קחו לעצמכם עזרה מקצועית לסיים באמת את הקשר. שכן, ללא כן, לא תוכלו ליצור בעתיד זוגיות חדשה מוצלחת.

8. אם יש לכם ילדים, זכרו שגם הם עוברים משבר וזקוקים לעזרתכם ותמיכתכם. אל תשתמשו בהם כנגד בן/בת הזוג ואל תכפישו אותו . שמרו עבורם על כבוד בן הזוג.

9. תנו לעצמכם זמן להירפא. אל תרוצו לחפש מיד זוגיות חדשה. מצאו עניין בעבודה, בעיסוקים שמעניינים אתכם, צאו לבלות עם חברים. גלו מחדש את יכולותיכם, כוחותיכם הנפשיים ומשאלותיכם. תנו ביטוי לחלומותיכם ולרצונותיכם וגלו עולמות חדשים.

10. סוף הוא תמיד התחלה חדשה. עשו התבוננות פנימית ולימדו על עצמכם. קחו אחריות על תרומתכם לכישלון הנישואים כדי להעלות את המודעות העצמית שלכם שתעזור לכם ביצירת השינויים הנחוצים לקראת קשר זוגי חדש. קחו את המשבר כהזדמנות לגדילה וצמיחה אישית. צפו ללא נודע. יש משהו עבורכם בעתיד. גם אם יש קשיים בדרך, הם בדרך כלל נפתרים . תהליך הגירושין והריפוי דורש זמן.

בהצלחה!

אריאלה

מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי

פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומומחית בשליטה וניהול כעסים

נ.ב. אם גם אתם רוצים לשמור על זוגיות טובה, לחצו על הקישור וכבר תגלו את כל הסודות איך לשלוט ולנהל ביעילות את הכעסים שלכם.