סדרי עדיפויות בחיים - מה חשוב לכם באמת בחיים?

שלום לכם,

כמה פעמים מצאתם את עצמכם בלי זמן לדברים שבאמת חשובים לכם? להיות בכיף עם בן הזוג, לשחק בהנאה עם הילדים, לשבת עם חברים על כוס קפה ולהתעניין בהם, לעסוק בספורט, ללכת לבדיקה, לטייל, לעסוק בתחביב האהוב עליכם ועוד ועוד. אני מניחה שלא פעם....ואתם לא לבד.

אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לסדרי העדיפויות שלכם בחיים ולהמחשה יש מצגת בסוף הדברים.

חיי השגרה היומיומיים, המטלות, המשימות והתפקידים לעיתים קרובות, שואבים אותנו אליהם בלי שנשים לב לדברים החשובים לנו באמת. רבים מאיתנו כל כך עסוקים במרוץ היומיומי שבסופו של יום, אנחנו ממוטטים ורצוצים, וכל מה שאנחנו רוצים הוא לנוח מעמל היום, בלי שנידרש לטפל במישהו או במשהו.

בתוך המרוץ היומיומי הזה אנחנו שוכחים, לפעמים, מה באמת חשוב לנו ורק כאשר אנחנו נתקלים בבעיה כזו או אחרת או כשמישהו מהסובבים אותנו, בן הזוג, הילדים, החברים, בני המשפחה ואחרים מתחילים להתלונן או דורשים את תשומת לבנו, אנחנו שמים לב שלא השקענו בהם מספיק זמן, התייחסות, הקשבה ותשומת לב.

אנחנו רגילים לפעול מתוך כוח האנרציה, מכוח ההרגל ושוכחים את סדרי העדיפויות שלנו בחיים, ומזניחים, לרוב, בלי כוונה, את מה שחשוב לנו באמת. לעיתים קרובות, רק כשמתעוררת בעיה, אנחנו מתעוררים.

לכן, אין טעם להגיע לבעיה כדי להתחיל להשקיע בה אח"כ הרבה מאמצים פיזיים ונפשיים, כסף וזמן כדי לטפל בה.

המשפחה, בני הזוג, הילדים הם בד"כ בראש סדרי העדיפות שלנו כי אנחנו זקוקים להם שיהיו שם תמיד לצידנו ובשבילנו בכל בעיה שאנחנו נתקלים בחיים שלנו, אם זה בעיה בריאותית, כלכלית, בעיה בעבודה, פיטורין, בעיות חברתיות וכיו"ב. הרי בסופו של דבר אנחנו תמיד חוזרים הביתה למשפחה, לזוגיות, למסגרת הבטוחה, הקבועה והיציבה שלנו שמחזקת אותנו ומעניקה לנו ביטחון, תמיכה, אהבה וחום בכל מצב.

אז הנה תרגיל קטן שאני ממליצה לכם לעשות שלא דורש השקעה מרובה...

כדאי לכם לעצור לרגע את המרוץ ולהקדיש מעט זמן ותשומת לב כדי לראות ולעשות שוב את סדרי העדיפויות שלכם בחיים. מה באמת חשוב לכם? מה אתם רוצים באמת שיקרה בחיים שלכם, למענכם ולמען היחסים שלכם עם כל האנשים החשובים בחייכם?

אני מציעה לכם לרשום את הדברים לפי סדר העדיפות והחשיבות שלהם בעיניכם ואח"כ ממש לתכנן מתי, מה ואיך אתם עושים את הדברים. לפעמים, לא צריכה השקעה גדולה מידיי, לפעמים, אלו דברים קטנים שעושים את כל ההבדל.

למשל, אם הזוגיות חשובה לכם, כדאי להתעניין בבן הזוג במהלך היום ולשאול לשלומו, זה יכול להיות בטלפון, במייל או בסמס, או גם וגם. במהלך היום כשלא מתראים אפשר לשלוח פעם או יותר הודעת אהבה, חיבה או חיזור, לתכנן לצאת פעם אחת בשבוע מוקדם יותר מהעבודה ולבלות ביחד ועוד.

דוגמא נוספת, הילדים שלכם, אפשר לתכנן מראש זמן שמקדישים לילדים, לשחק איתם, או להשכיב אותם לישון לא כמטלה שיש לסיים אותה מהר אלא כזמן הנאה גם עבורכם, עבורם ועבור היחסים ביניכם. לא רק אתם תרוויחו והיחסים שלכם, אלא בזמן הזה גם בן הזוג ייהנה מהזמן שלו וכולם יהיו מרוצים.

וכך, תמשיכו לרשום את כל הדברים החשובים לכם ואת כל הפעולות שאתם מתכננים לעשות.
אל תתפלאו אם יתגלה לכם שדברים השתנו רק מעצם העובדה שברור לכם יותר מה סדר העדיפות שלכם ומה אתם עושים בשביל זה. הסיפוק והאושר שלכם רק יגדלו. שווה לנסות!!

לצפייה במצגת, לחצו על הקישור

שבוע נפלא

אריאלה

מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי

פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית

טוב או רע להשתמש במסכות גם בחיים שלנו? מתי כדאי להסירן?

שלום לכם,

חג פורים בפתח, שמחה והילולה!

מה שמאפיין את החג הזה הוא האפשרות שלנו גם כבוגרים לעטות עלינו תחפושת לרגע או ליום אחד ולהיות מישהו אחר, זהות אחרת. כל אחד הולך עם נטית ליבו ובוחר לעצמו תחפושת, בה יש לו ההזדמנות לבטא משהו מעולמו שאין לו אפשרות או רשות, פנימית או חיצונית, לבטא בחיים המציאותיים שלו.

פורים, התחפושות והמסכות הם הזדמנות מצוינת להעלות את נושא המסכות שבחיינו כבני האדם ומתי כדאי להסירן.

מי לא מכיר את הליצן העצוב, זה שעוטה על עצמו מסכה של צחוק וחיוך כשבלבו עצב.
מי לא נתקל פעם באותם אנשים שמשתמשים במסכה הרציונלית, השכלית כדי להסתיר את עולמם הרגשי. מי לא ראה אנשים שעוטים לא רק מסכה אלא לובשים בכלל תחפושת שלמה במטרה להפגין ביטחון עצמי גבוה ואפילו התנשאות כשעמוק בתוכם הם מרגישים לגמרי לא בטוחים ומפוחדים. אלה אפילו ייצרו תפאורה מתאימה סביבם למשל, ע"י רכב יוקרתי, חליפות יקרות, וכד' והכול במטרה להסתיר את פגיעותם ופגמיהם.

אין אחד שלא עוטה מסכה כזו או אחרת בחייו. אנחנו רואים את זה על עצמנו יום יום וגם אצל האחרים. למשל, אצל הסלבס ובכלל אצל המפורסמים, אנחנו רואים, לרוב, רק את מסכת הזוהר, הברק והיופי, אנחנו נשבים בתדמית שלהם שהכול אצלם וורוד ונוצץ וחייהם סוגים בשושנים וכמעט שוכחים או לא רואים את העצב והפחד שלהם, הכישלונות, הדכדוך שלהם, והמשברים שהם עוברים בחייהם כבני אנוש רגילים כמונו.

דומה הדבר אצל האנשים המצליחנים בתחומם, שמראים, לרוב, רק את הצלחותיהם באופן טבעי ומסתירים את הכישלונות, הפחדים, האכזבות, התסכולים, העצב והפגיעות שלהם. רואים רק את מסכת ההצלחה, הפרסום, המעמד, היוקרה, היופי, התואר, העושר ומייחסים להם עקב כך, בטעות, גם אושר.

כל אחד מאיתנו בשלב זה או אחר בחייו או במצבים מסוימים בחיים לובש תחפושת או מסיכה כדי להראות כלפי חוץ משהו אחד כשבעצם, בתוכו יש משהו אחר או אפילו מנוגד.
המסכות שאנחנו עוטים על עצמנו הן חלק מהציפיות של האחרים והסביבה מאיתנו שנפעל עפ"י הנורמות והמנהגים המקובלים הנהוגים בחברה.

חלק מהמסכות האלה הן מותאמות למציאות, הגיוניות ואף הכרחיות במצבים שונים. הרי לא הגיוני, למשל, שבני זוג שנפגשים לדייט ראשון יציגו את מגרעותיהם וחסרונותיהם. הרי הם באו להרשים את בן הזוג ולמצוא חן בעיניו וכדי להצליח במשימה, כל אחד מהם מוציא רק את נוצותיו היפות ומסתיר את נוצותיו המדובללות. אותו הדבר כשאנחנו ניגשים לראיון עבודה. אם אנחנו רוצים להתקבל לעבודה ולגבור על כל מתחרינו, הרי שטבעי הדבר שנציג רק את הצלחותינו וכישורינו הטובים ונסתיר את חסרונותינו וכישלונותינו.

לפעמים, גם כשמישהו שואל לשלומנו, ואנחנו מוטרדים, מצוברחים או עצובים, אנחנו עונים "בסדר" כי אנחנו מבינים שאצל חלק מהשואלים זה קוד נימוסי בלבד של קשר ואין להם כל רצון או חשק לשמוע באמת את כל צרותינו וגם אין זה הגיוני לפתוח את עולמנו בפני כל אחד ובכל מצב. יהיו גם אלו שיקצינו עוד יותר ויענו "דבש", "10", "לא יכול להיות יותר טוב", וכד' ובלבד להרשים את האחר, ולהפגין ביטחון.

כמו בכל דבר בחיים שום קיצוניות אינה יעילה. מצד אחד, להיות רק מה שאחרים מצפים ולחיות רק עפ"י הקודים החברתיים והציפיות של הסובבים, המחיר הוא להתרחק מהעצמי ולהשאיר את המהות האמיתית במחתרת ואז המסכה היא של "אני מזויף" ומצד שני, לנהוג רק עפ"י "האני האמיתי", לפי הרצונות והצרכים האישיים בלי כל התחשבות באחרים גורר אחריו פגיעה במערכות היחסים עם הסובבים.

התשובה היא, כמובן, במציאת האיזון בין השניים. תלוי מתי, עם מי, רמת החשיפה ובאיזה סוג של קרבת יחסים. ישנם מצבים ואנשים שאיתם כדאי להסיר את המסכות ואלו במצבים אחרים, כדאי לעטות אותן.

אנשים שואפים בטבעם לחיות את המהות האמיתית שלהם. לחיות בזיוף הוא קושי גדול אצל רבים שגורם ללא מעט בעיות נפשיות. ככל שהפער בין העולם הפנימי האמיתי של האדם לבין התנהגותו כלפי חוץ גדול יותר, כך הקושי הנפשי רב יותר.

ישנם אלו שלמדו כבר בילדותם להתאים את עצמם לסביבה ולהיות רק קשובים לצרכי האחרים והם לובשים את המסכה החברתית הרצויה, הסתגלנית, על מנת להיות "בסדר", ולרצות את האחרים. הם אינם מרשים לעצמם לבטא את האני האמיתי שלהם, את רצונותיהם, צרכיהם ורגשותיהם אם הם סבורים שזה יפגע בזולת, יעליב אותו, יכאיב לו או שהם יידחו ולא יקבלו אהבה, ייעזבו ויישארו לבד.

לדוגמא, סיוון (שם בדוי), 33, כל כך הייתה עסוקה בצרכי האחרים וסיפוקם ואיך הם מקבלים אותה, אוהבים אותה או לא שהיא התביישה אפילו לספר שהיא גרושה ושאין לה השכלה אקדמאית. כל כולה, הערך והמשמעות שלה היו תלויים בפידבק החיצוני שהיא קיבלה מהסביבה. הסמן הפנימי שלה לא עבד. לכן, היא הייתה עסוקה כל הזמן בלרצות את סביבתה ובמיוחד את בני זוגה. היא כבר לא ידעה אפילו לשאול את עצמה מה היא רוצה. המסכה הייתה כבר חלק אינטגרלי ממנה ומהתנהגותה והיא אפילו לא הייתה מודעת לכך. היא עצמה כמעט ולא הייתה קיימת במערכות היחסים שלה ולכן, היא הרגישה בדידות, עצב, חוסר מימוש ואף, דיכאון. היא לא הבינה למה, בסופו של דבר, בני הזוג עזבו אותה או פגעו בה.

הטיפול בא במטרה לעזור לסיוון להסיר את המסכה של "האני המזויף", להפסיק להיות הרואה ואינה נראית ולגלות את ה"אני האמיתי" שלה ולתת לו חופש ביטוי מלא. כלומר, לעשות הבחנה בין העולם הפנימי שלה, ומה שהיא מרגישה ורוצה לעצמה לבין הצרכים של הסביבה ומתי להתאים את עצמה בהסתגלות ובגמישות מותאמת ומתי לבטא בחופשיות את עצמה.
וכך היא אמרה בסיום הטיפול:

"...הייתה פגישה אחת שבה הבנתי שבחיי לא אמרתי "לא", חשבתי שככה אהיה בן אדם רע, שחס וחלילה לא אפגע באחר, בעצמי אני אפגע, כל עוד השני מרגיש טוב ומרוצה. והבנתי שהמושג "לא בא לי" זו לא קללה נוראית, דבר שעזר לי להכיר את עצמי, מה אני אוהבת לעשות, מה אני לא אוהבת לעשות, שלהחליט לגבי החיים שלי זה דבר נפלא! הרבה יותר מהנה... הבנתי שאני לא בן אדם רע גם אם לא בא לי.

....והגברים בחיי.... כשהייתי בזוגיות הייתי כולי שם, מה שהוא רוצה לעשות, איך שהוא מרגיש, מה שהוא חושב ומחליט, אני צריכה לעזור לו ולטפל בו ונתתי את כולי.. ואז זה נגמר... ולא הבנתי למה.. הרי נתתי הכל... ואז קרה הדבר הכי טוב בחיי: הכרתי את הבן אדם הכי מדהים בעולם, החברה הכי טובה שלי, אשת שיח מדהימה, איתה אוכל לבלות כל שנייה ודקה בחיי, יש לה מגרעות וגם איתן אני משלימה, אני חושבת עליה תמיד, מתחשבת ברגשותיה, עושה רק מה שטוב לה, וחיה למענה, הכרתי את עצמי. ומכאן והלאה הכול משתפר ומשתבח. ומאותה פגישה, בדרך הביתה כבר ידעתי שאני משנה את החיים שלי..."

מהדוגמא של סיוון ניתן להבין שכשחיים רק עפ"י הציפיות המשפחתיות והחברתיות, נקברים תחתיהן המהות והסמן הפנימי שאומרים לאדם מי הוא, מה מתאים ונכון לו וע"י כך הוא בעצם מאבד את עצמו, את ה"אני האמיתי" שלו וחי את חייו באמצעות האחרים ותלוי בהם. האדם חי בתחושת זיוף, רחוק ומנותק מעצמו ומהמהות האמיתית שלו, דבר שגורם לו להרגיש לא שווה וחסר ערך. זהו קושי של אנשים רבים שעוטים את המסכה הזו שמעורר אצלם תחושות שהם לא קיימים, חוסר ביטחון, תסכול, כאב ומצוקה רבים.

מנגד, ישנם אלו שחשוב להם לבטא רק את ה'אני' שלהם בלי שיהיה אכפת להם מה חושבים עליהם או איך יגיבו כלפיהם או אלו שמתקשים להציב את הגבולות הנכונים וחושפים את עצמם ואת עולמם האינטימי ביותר בלי לקחת בחשבון אם הסיטואציה מתאימה או לא.

ישנם אלו שמתבלבלים בין יושר, כנות ואותנטיות לבין התנהגות תוקפנית ופגיעה באחרים. הם חושבים שהם חייבים להיות כנים בכך שהם יאמרו בגלוי את מה שהם חושבים על אחרים ולא חשוב באיזו צורה. כנות היא לא בהכרח חובה לפגוע באחרים. ניתן לומר את הדברים תוך שמירת הכבוד של הזולת וביטוי הערכה כלפיו.

מסכות נוספות שאנחנו נתקלים בהן אצל בני האדם הן בזוגיות. בני זוג רבים לא תמיד פתוחים בפני בני זוגם, אינם משתפים באופן גלוי וישיר ברגשותיהם, צרכיהם ורצונותיהם מתוך חשש שמא הם יפגעו. יכולות להיות לכך סיבות רבות כגון, רמת חרדה גבוהה, הצורך בשליטה, הקושי להיות בקרבה ואינטימיות בה נחשפים גם החסרונות, החולשות והכאבים, אמונות ומיתוסים שונים שאומצו מגיל צעיר, המזהירים מפני פגיעה אפשרית עקב החשיפה ועוד.

הקושי של בני הזוג לשוחח בפתיחות ובגילוי לב ביניהם משאיר ביחסים מתח, לחץ, עמימות, כעס, אכזבה, תסכול, כאב, צרכים לא מסופקים, והקונפליקט ממשיך לבעבע מבפנים בלי יכולת להשתחרר ממנו ובלי פיתרון מספק, דבר שיכול לגרור אחריו מריבות וויכוחים גם על נושאים שוליים ושטותיים.

המסכות בזוגיות, שאינן מאפשרות דיאלוג פתוח ואמיתי, לעתים, דוחפות את בני הזוג לפתחי המילוט, מקומות בהם הם מחפשים את המענה החלופי לצרכים שלהם שלא מסופקים במרחב היחסים הזוגי. ברור שבאופן זה התסכול רק גובר ומחריף עם הזמן.

ניתן כבר להבין שככל שהיחסים קרובים יותר, כך ראוי שיהיו כמה שפחות מסכות ולעומת זאת, ביחסים רשמיים, פונקציונליים ומרוחקים יש יותר הכרח לעטות את המסכות החברתיות המתאימות.

שימוש נפוץ במסכה מתרחש אצל אנשים שזקוקים לשליטה, שחוששים לחשוף חולשות, כאבים ופחדים, ועוטים על עצמם מסיכה שמשדרת כוח וביטחון. יש להם פחד וקושי להראות נזקקות, גם כשקשה להם והם מאד זקוקים לעזרת האחר, לנחמתו, להכלה ולחמלה שלו. הם מצפים שזה יגיע לבד בלי שהם יגידו או יבטאו את הצורך שלהם.

דווקא המסכה שמשדרת, לכאורה, כוח אך יש בה מידה של התנשאות, כוחנות ושתלטנות היא שמרחיקה את האנשים מעליהם גם בגלל שאנשים קולטים את הזיוף ואת המסכה שהיא בעצם פאסאדה של כוח וגם בגלל שהיא לא נעימה, מרתיעה ומפחידה אנשים מלהתקרב.

האמונה שרק אם אני אהיה חזק ומושלם יאהבו אותי היא טעות גדולה. נהפוך הוא. הפאסאדה שאני רק חזק, בשליטה, לא טועה, יודע הכול, יותר טוב מאחרים, רק מוצלח, מרחיקה מעלינו את האנשים. הפחדים, החולשות, הטעויות, הכאבים והפגמים שלנו הופכים אותנו לאנושיים, הם מעוררים הזדהות איתנו, רצון להתקרב אלינו וכך גם קל יותר לאהוב אותנו.

מסכה שכיחה נוספת היא בהתמודדות עם כעס. כעס הוא, למעשה, "תחפושת" לרגשות אחרים שקשה לשאת אותם או לבטא אותם בגלוי כגון, חוסר ביטחון, חוסר אונים, קנאה, פחד, עלבון וכד' והדרך להשתחרר מהם היא באמצעות השלכת כעס על האחר.

התפרצויות של כעס וזעם באות כמסכה דווקא בזמן שמרגישים הכי חלשים, חסרי אונים ובחוסר מוצא. לכאורה, שוב, הכעס נראה כביטוי של כוח וחוזק אך, למעשה, הוא בא ממקום של כאב וחולשה. בעצם, זו כבשה בתחפושת של זאב. אך לצערי, רבים אינם רואים את הכבשה ונבהלים מהתחפושת של הזאב ומתרחקים.

לעומתם, ישנם אלו שעוטים מסכה של חיוך, ו"הכול בסדר" גם כשמתחוללת בקרבם סערה של כעס והכול במטרה לשמור על שקט ולא לפגוע באחר או ביחסים איתו.

לפיכך, רצוי מאד למצוא את הדרך האסרטיבית בה ניתן לבטא את הכעס באופן ישיר, גלוי, אמיתי ומכבד בלי לפגוע לא בעצמי ולא באחרים.

לסיום, מסכות בחיינו הן, לעיתים, הכרחיות וחלק מהמציאות החברתית שלנו אך יחד עם זאת, חשוב להתאים אותן לסיטואציה המתאימה וברמת חשיפה תואמת. שימוש רב מידיי במסכות וחיים בזיוף גורמים לבעיות נפשיות רבות. לעומת זאת, חיים המונחים ע"י העולם הפנימי האמיתי של האדם מאפשרים לו מימוש עצמי, חופש בחירה, שמחה, שקט פנימי ויחסים בינאישיים מספקים. לכן, כדאי להימנע משימוש במסכות מיותרות כשהן מרחיקות מידיי את האדם מהמהות וה"אני האמיתי" שלו ובמערכות יחסים עם הקרובים לנו שיש בהן יחסי קרבה ואינטימיות.

חג פורים שמייח ומבדייח

אריאלה

מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי

פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית

מיהו הגבר האלים ומה מאפיין אותו

שלום לכם,

בעקבות מספר מקרי רצח נשים, שאירעו לאחרונה ופורסמו בתקשורת, אני רוצה להציג בפניכם היום נושא מאד כאוב בחברה הישראלית והוא על הגבר האלים ומה מאפיין אותו.

בעבר, במשך 10 שנים, עבדתי כמנהלת וכמטפלת במרכז למניעה וטיפול באלימות במשפחה בלוד, טיפלתי בנשים מוכות, בגברים אלימים ובילדיהם שהיו חשופים לאלימות ומשם גם פיתחתי את כל הידע והדרכים לטיפול בבעיות תוקפנות, שליטה וניהול כעסים, בין אנשים בכלל, במשפחה ובין בני זוג בפרט.

"רק עכשיו אני מבין כמה פגעתי באשתי" אמר יגאל (שם בדוי) בשיחת הטלפון כשפנה אלי לראשונה. יגאל, כבן 44, נשוי ואב ל- 3 ילדים, מהנדס במקצועו ועובד כעצמאי בעל חברה, פנה אלי לטיפול לאחר שאשתו נפרדה ממנו חודשיים לפני כן והחלה בהליכי גירושין. "אני מוכן לעשות הכול כדי להחזיר אותה" אמר לי בשיחת הטלפון. "עשיתי הרבה טעויות ואני מוכן לטפל בבעיות שלי. אני רוצה טיפול זוגי אבל אשתי לא מוכנה לבוא לטיפול. היא לא מוכנה לשמוע על זה בכלל."

שיחה כזו היא אופיינית להרבה גברים אלימים שעומדים בפני שוקת שבורה, כשלפני כן הם לא היו מוכנים לשמוע בכלל על טיפול. "את צריכה ללכת לטיפול, אצלך משהו לא בסדר. אם תשתני, הכול יהיה בסדר". כך הם אמרו, לרוב, לבנות זוגם.

גברים אלימים מגיעים לרוב לטיפול רק כאשר מופעל עליהם לחץ כלשהו שיש בו מבחינתם הפסד גדול יותר ואיום ממשי על אובדן גדול יותר מאשר האיום שיש עבורם להיות בטיפול.

יגאל הוא דוגמא לגברים רבים שמגיעים לטיפול עקב התנהגותם האלימה רק לאחר שבת זוגם נקטה כלפיהם בצעד דרמטי של אולטימאטום או עזיבה ממשית. רק לאחר שהם עומדים בפני מציאות חדשה, שהם לא מכירים אותה והם אינם יכולים יותר לשלוט בה כרצונם, בה הזוגיות שלהם עומדת להתפרק יחד עם כל המסגרת המשפחתית והמחיר שהם עומדים לשלם נעשה כבד מידיי, אז הם מוכנים להגיע לטיפול. במצב זה הטיפול כבר נראה להם כמחיר קל יותר מאשר המחיר להיעזב, להישאר לבד ולאבד את הזוגיות והמסגרת המשפחתית שלהם.

יתירה מזאת, גם אם כבר הגבר האלים פונה ומוכן לטיפול זוגי, מעיד הדבר שהוא עדיין מתקשה לקחת אחריות על עצמו ועל התנהגותו היות והוא עדיין לא פונה כדי לטפל בבעיית ההתנהגות האלימה שלו מתוך הכרה שיש לו בעיה ועליו לעבור בעצמו תהליך של שינוי, בלי שום קשר לאף אחד, אלא הוא רואה עדיין את האחריות לבעיה מתחלקת בינו לבין אשתו ושעליהם לעבוד ביחד כדי לשנות את המצב.

משמע הדבר שבין הדברים הוא עדיין רואה אותה גם כאשמה במצב וכגורמת לו להתנהג באלימות. לא פעם שמעתי את המשפט "היא גרמה לי לעשות...". בשלב זה עדיין הגבר האלים אינו מוכן להכיר בעובדה שאף אחד לא יכול לגרום לו לפעול בצורה כלשהי אם הוא אינו רוצה בכך, גם אם אשתו עצבנה אותו.

מניסיוני הרב אני רואה שלרוב, טיפול זוגי אינו מתאים ולא יצליח בשני מצבים: האחד, כאשר יש אלימות פיזית ונפשית פעילה בין בני הזוג והמצב השני, כאשר הגבר אינו מכיר בבעיה שלו ועדיין אינו מגלה מוטיבציה כלשהי לשינוי עצמי ומאשים את אשתו ו/או אחרים במצב.

הקושי של הגבר האלים להגיע לטיפול נובע מתוך הצורך שלו בשליטה מלאה במצב והקושי שלו להיות בעמדת החלש והזקוק לעזרה. לעומת זאת, בתהליך הטיפולי הוא אמור לשחרר שליטה ולאפשר למטפל לעזור לו תוך כדי שהמטפל הוא שנמצא בעמדת השליטה בסיטואציה כבעל הסמכות מתוקף תפקידו, מקצועיותו וניסיונו.

יש להדגיש כי האחריות הבלעדית במאה אחוז על ההתנהגות האלימה היא של האדם שפעל באלימות כי רק הוא אחראי על המילים שיוצאות מפיו, על ידיו ועל רגליו שנוקטות באלימות.

יגאל היה מוכן לעשות הכול כדי להציל את נישואיו ולהחזיר אליו את אשתו. הוא החל בטיפול אישי בעצמו אצל מטפל מהצוות ואח"כ אף השתלב בסדנא לשליטה וניהול כעסים. רק לאחר תקופה של טיפול אישי ולאחר שאשתו, שהייתה כבר בעיצומו של טיפול משל עצמה, שוכנעה ברצינותו ובכנות מאמציו וראתה את השינוי שחל בו, היא ניעותה לתת לו הזדמנות והם החלו במקביל גם בטיפול זוגי אצל מטפל זוגי אחר מהצוות.

בשלב זה כבר ניתן היה לאשתו לדבר בחופשיות, ללא חשש מתגובתו של יגאל, על ההתנהגויות האלימות שלו כלפיה במהלך כל שנות נישואיהם. עפ"י תיאוריהם, יגאל נקט כלפיה באלימות שכללה צעקות, קללות, איומים, הפחדות, השפלות, האשמות וביקורת ללא הרף, הגבלות ועונשים עד כדי אלימות פיזית כמו סטירות, דחיפות, ואפילו אירוע אחד שבו ניסה לחנוק אותה.

אלימות במשפחה הינה תופעה חברתית כאובה מאוד בחיי החברה הישראלית ונמצאת בכל שכבות האוכלוסייה ללא הבדל דת, מוצא, השכלה, תפקיד או מעמד סוציואקונומי. הגבר האלים יכול להיות כל אחד, השכן, הקולגה בעבודה, הבוס, החבר, הדוד, הפרופסור באוניברסיטה ואפילו השוטר, האמון על החוק. אלימות היא לא רק עבירה מוסרית, היא עבירה על החוק ונחשבת כיום לעבירה פלילית חמורה.

האלימות מפוררת והורסת את המשפחה כולה. אלימות איננה רק מכות והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, לא פחות הרסניות ולפעמים אף יותר, כמו אלימות נפשית, מילולית, מינית וכלכלית.

אלימות הינה התנהגות שבה אדם משתמש בכוח (פיזי או רגשי) על מנת לכפות את רצונו על זולתו בניגוד לרצונו.

אחד ממקורות הכוח שגברים אלימים שואבים ממנו במשך דורות הוא המסרים החברתיים שהועברו בתרבויות ובדתות השונות. הם אשר עיצבו את דפוסי החיברות וזהותם של גברים ונשים, מעמדם ותפקידיהם במשפחה. הציפיות החברתיות מגברים ונשים, עוד בילדותם, שליוו את האנושות בתקופותיה השונות, יצרו דפוסי התנהגות אשר הקנו לגברים כוח, שליטה ומעמד היררכי גבוה יותר בחברה.

הגברים האלימים פועלים מתוך רמת חרדה גבוהה, הנובעת מהתנסויותיהם וחוויות חייהם מן העבר, לעיתים קרובות, אף חוו אלימות במשפחתם, המביאה אותם לצורך עז בשליטה מוחלטת על זולתם.

אצל רבים מהגברים האלימים הנוהגים לכפות את רצונם על האחרים ובת זוגם במיוחד, ניתן לראות כי בילדותם הם חוו פגיעה והתפרקות של המסגרת המשפחתית שהקנתה להם ביטחון, אם מתוך חוסר תפקוד הורי כלפיהם, אם בגלל גירושין כואבים של ההורים ואם בגלל מוות של אחד ההורים.

החשש מפני אובדן נוסף או נטישה והתפרקות התא המשפחתי היא אחת מהסיבות לרמת החרדה הגבוהה אצל הגברים האלימים והצורך הכמעט נואש שלהם לשמור בכל מחיר על המסגרת הזוגית והמשפחתית, כפי שהם היו רוצים אותה. הם יעשו כל אשר ביכולתם להוריד את רמת החרדה שלהם ולהעניק לעצמם תחושת ביטחון ע"י השגת רצונם, סיפוק צרכיהם וציפיותיהם, גם אם הם צריכים לכפות את רצונם בכוח על הזולת.

לעיתים קרובות, תפיסת הזהות העצמית שלהם אינה נפרדת מזולתם וכוללת בתוכה גם את זהות האישה, כך שמתפתחת תלות רגשית הדדית (סימביוזה) בין בני הזוג אשר גורמת להם להתנהל כזהות אחת מורחבת במקום להיות בני אדם נפרדים וייחודיים, עצמאיים ואינדיבידואליים. כל מה שאינו תואם את חשיבתם ורצונם של הגברים האלימים נתפס על ידם כמאיים על תחושת הביטחון שלהם ומערער את הדימוי העצמי שלהם ואת הערכתם העצמית.

לכן, יש להם נטייה לבטל דעות ורצונות אחרים או מנוגדים משלהם, לזלזל בהם או להפחית מערכם. יש להם קושי רב להכיל תסכולים ולהרגיע את עצמם. הם מגלים קנאה מוגזמת ורכושנות כלפי בנות זוגם. בדרך כלל חשיבתם נוקשה, דרכי התמודדותם לא מגוונות ואינן יעילות ותגובותיהם מהירות, או כפי שרבים מכנים "פתיל קצר", מתוך הצורך להגן על עצמם מפני דברים הנחווים בעולמם הרגשי כמסוכנים, אשר הם, לעיתים קרובות, לא מודעים.

הם מתקשים לזהות את רגשותיהם ולבטא אותם באופן ישיר וגלוי וקושי רב עוד יותר, לבטא רגשות שנתפסים על ידם כשליליים כגון, חולשה, פחד, כאב, עלבון, קנאה, דחייה, בושה ועוד. הרגש הבולט בעולמם הרגשי הוא הכעס שבאמצעותו הם מבטאים את הרגשות המוסווים תחתיו.

המיומנויות החברתיות של הגבר האלים הינן מועטות, כמו גם מיומנויות התקשורת הבינאישית שלו. לפיכך, הוא חש לרוב, בדידות והוא מצפה שבת זוגו תספק את כל צרכיו, הן הפיזיים והן הרגשיים. הוא מפתח בה תלות גבוהה וכתוצאה מכך, אינו יכול להכיל כל התנהגות נפרדת ועצמאית משלה, שכן, אז הוא חווה חרדה מפני נטישה, דחייה וערעור הביטחון, תחושות הגורמות לו להגיב בכוח על מנת להחזיר לו את הביטחון וסיפוק צרכיו.

מכאן, ניתן להבין שגבר אלים מתנהג באלימות כאשר הוא חש מאוים, חלש וחסר אונים. גבר אלים מכה מתוך חולשה ותחושת חוסר מוצא ולא מחוזק נפשי, כפי שבת זוגו תופסת אותו בטעות. תחושת הכוח והעוצמה שיש לו הינה תחושה מזויפת והיא קיימת רק כאשר האחרים מרצים אותו ונענים לציפיותיו. בתוך עולמו הרגשי כלוא ילד קטן מפוחד וכואב, אשר מגיב לעולם בתגובות הגנתיות כדי לשרוד ואשר אינו יודע דרכים אחרות להתמודד עם פחדיו ותסכוליו.

אחת הדרכים שלו להתמודד עם חולשותיו היא להשליך את החלקים הבלתי נסבלים שבתוכו על האחר או על בת זוגו ולכן, הוא יאשים אותה בכל הטעויות, הבעיות והקשיים שעומדים בפניהם, יבקר אותה וישפוט אותה ללא הרף.

גברים אלימים, לרוב, מכחישים את התנהגותם האלימה, אינם לוקחים אחריות עליה או מפחיתים מערכה ומצדיקים אותה, על פי תפיסתם, בהתנהגות השגויה והפוגעת של זולתם ובעיקר, של בת זוגם. הקושי לקחת אחריות על רגשותיהם, התנהגותם ועל תוצאותיה נובע מחוסר יכולתם להודות בחולשותיהם ופחדיהם, דבר שהוא בלתי נסבל עבורם, מהכחשת רגשותיהם הבאה למנוע מעצמם כאב רב שאינם יכולים להכילו וזו הסיבה שגברים אלימים אינם פונים מיוזמתם לטיפול אלא אם כן יש עליהם גורם לחץ.

הגבר האלים מתקשה לראות את הזולת כשוויוני, מתקשה לראות את המציאות כמורכבת מגוונים שונים, לקבל ולכבד את השונות של האחר וההבדלים בין בני האדם. זווית הראייה שלו את העולם היא קיצונית, דיכוטומית, בשחור לבן, העולם נתפס כמאיים ומסוכן, הוא שיפוטי, רואה טוב או רע, בסדר או לא בסדר, נכון ולא נכון, מותר או אסור, צודק או לא צודק.

הוא אינו יכול לשאת בתוכו רגשות קשים, לזהות אותם או להודות בהם כגון, קנאה, בושה, דחייה, פחד, תוקפנות, וכד' ולכן, הוא משליך אותם על הזולת. בדרך זו הוא נמנע מלהיפגש עם רגשות אלו. כשהוא רואה את רגשותיו אלה שהשליך על בת הזוג מתעוררת החרדה שבאה לידי ביטוי בביקורת רבה, כעס, האשמות ושיפוטיות רבה.

הוא מתקשה לראות את בת זוגו כיישות נפרדת ועצמאית, כאישה עם רצונות, רגשות וצרכים משלה. לעיתים, שונים ואף מנוגדים משלו. הוא חושב במונחים של "מוכרח", "צריך", "בלתי נסבל", "חייב ", הוא צריך להיות צודק בכל דבר, חשיבתו נוקשה ואין הוא רואה אופציות נוספות. תגובותיו מהירות ואוטומטיות והוא רואה רק פרוש נכון אחד לדברים והוא הפרוש שלו. הוא מתקשה להכיל תסכולים, צריך שהדברים יתנהלו על פי הציפיות שלו וחייב מענה מיידי לסיפוק צרכיו ודחפיו.

דפוסי ההתנהגות של שליטה וכוחנות של הגבר האלים באים לידי ביטוי גם בהפחתת הערך של האישה על מנת לשמר אותה כחלשה ולתת לעצמו תחושת כוח, כמו גם בזלזול, בהשפלה, בעלבונות ושימוש בילדים והסתתם נגדה. כמו כן, מונע ממנה מגע ישיר עם כסף וחשבונות בנק, דורש ממנה דיווח ואישור על הוצאות כספיות, עוקב אחר מעשיה במהלך היום ומצפה שתהיה זמינה בהתאם לצורך שלו, כולל מענה לטלפונים.

פעמים רבות, הגבר האלים מגלה חשדות רבים וקנאה מוגזמת לגבי מעשיה של אשתו שמא היא מנהלת רומן מאחורי גבו. לפיכך, הוא יכול לבוא אליה בטענות על לבוש חשוף מידיי, לטענתו, או על כל איחור שלה ועל כל זמן שהוא לא ידע איפה היא נמצאת. לעיתים, הוא יכול למנוע ממנה לצאת לעבודה בכל מיני תואנות שונות ואף לבודד אותה מקשריה החברתיים והמשפחתיים.

לעיתים מזומנות, קיימים איומים סמויים או גלויים בעזיבה, ממשית או רגשית ובגירושין. ניתן לראות יצירת פחד אצל בת הזוג מכל התנהלות נפרדת ועצמאית שלה והאשמתה שהיא "אישה לא טובה", אימא לא טובה" וכד'. ההתנהגות הכוחנית המבטאת תוקפנות יכולה לבוא לידי ביטוי על כל הרצף ההתנהגותי עד כדי אלימות פיזית ונפשית.
הגבר האלים שואף לצבור כוח ולהביס את בת זוגו כי בחוויה הפנימית שלו אם הוא לא יהיה בצד של המנצח והשולט אזי הוא יאלץ להיות בצד המפסיד והנשלט. בתוך עולמו הרגשי להיות נשלט זה להיבלע, להיהרס, כמו לחדול מלהתקיים. הצורך בהישרדות ומלחמת קיום תמידית המתרחשת בעולמו הפנימי, בדרך כלל באופן לא מודע, דוחפת אותו לפעול ברמה הגנתית ותגובתית, כשבת זוגו נתפסת בעיניו כמאיימת ומסוכנת ואז הוא מפעיל עליה את מלוא כוחו כדי לשלוט בגורם המסוכן לו.

הוא למד כי רק באמצעות הכוח הוא יכול להשיג דברים. זה בא לידי ביטוי גם במצבים בהם הקונפליקטים הינם פשוטים ורק מייצגים הבדלים ושונות בין בני הזוג העולים במציאות היומיומית של חייהם.

לאור כל המאפיינים שתוארו כאן, נקודת המוצא בטיפול בגבר האלים היא ביצירת קשר איתו ממקום אמפטי והתחברות לכאב שלו, תוך מתן כבוד והערכה בשילוב עם סמכות מקצועית וטיפולית על גבולות ברורים של המרחב הטיפולי.

מטרות הטיפול והסדנא הן שביטחונו העצמי של הגבר האלים יגבר, הדימוי העצמי שלו יעלה והוא ירגיש בתוך עולמו הפנימי חוזק נפשי אמיתי וערך עצמי גבוה יותר, המבוסס על החיבור שלו ליכולותיו וכוחותיו הנפשיים. "תחנת הכוח" הפנימית שלו, כפי שאני מכנה את הכוחות הנפשיים, תעניק לו כוח ויכולת טובה יותר להכיל תסכולים, לווסת לחצים וחרדה ולהתמודד בהצלחה וביעילות עם השונות של האחרים וההבדלים ברצונות, בצרכים והמחשבות שלהם.

הטיפול והסדנא מסייעים ללמוד כלים וטכניקות שונות של התמודדות, דרכי הרפיה שונות, וביטוי אסרטיבי של כעסים ובמיוחד של הרגשות השונים הקשים המזינים אותו.

כמו כן, הגבר לומד לזהות את החלקים המחשבתיים והרגשיים בעולמו הפנימי הדוחפים אותו להתנהגות האלימה הלא רצויה ולמצוא דרכים חלופיות תואמות יותר את המציאות האובייקטיבית מבלי לפרש אותה רק עפ"י המציאות הפנימית הסובייקטיבית שלו.
נלמדות דרכי חשיבה שונות המסייעות לגבר האלים להמיר את מחשבותיו השליליות ואמונותיו המגבילות למחשבות חיוביות ואופטימיות.

כמו כן, הטיפול ובמיוחד, הסדנא הנעשית בקבוצה, באים במטרה לסייע לגבר האלים לפתח מיומנויות חברתיות ומיומנויות תקשורת בין אישית, לקבל את הזולת כשונה, לא טוב או רע יותר, בעל עולם ייחודי ונפרד משלו, להבין ולקבל אותו על כל מגוון הרגשות, המחשבות והצרכים האחרים שלו ללא שיפוטיות או ביקורת. נלמדות דרכים לניהול משא ומתן, וניהול יעיל של קונפליקטים.

לסיום, המחירים שהגבר האלים וכל בני משפחתו משלמים, כמו וגם כל הסובבים אותו, הינם משמעותיים וכבדי משקל ואין שום סיבה שבעולם לחיות כך, לפגוע בעצמי ובכל האנשים היקרים ללב. חשוב לדעת שיש מה לעשות וניתן לשנות את ההתנהגות האלימה לדרך חיים שונה, רגועה ואסרטיבית ולחיות חיים שקטים וביחסים בטוחים, מלאי סיפוק,
שמחה והנאה.

לקבלת מתנה בחינם - סדרת הטיפים לשליטה וניהול כעסים, וכבר עכשיו תתחילו לחיות חיים רגועים ולפעול באסרטיביות, לחצו על הקישור.

שיהיה לכם יום שקט ורגוע

אריאלה

מנהלת מכון רעות לטיפול זוגי,אישי ומשפחתי

פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית