קשה לעשות שינוי - אבל אפשרי בהחלט! איך להתגבר על הקשיים בתהליך שינוי

שלום לכם,

כל אחד בדרך לשינוי שלו, עובר, מי יותר ומי פחות, מכשולים וקשיים, כאב, חששות, בלבול וחוסר וודאות, שאיתם צריך להתמודד .

כל שינוי בחיים דורש השקעת אנרגיה מרובה, התכווננות למטרה ומאמץ רב. השינוי לא יכול להגיע ממקום פאסיבי אלא רק ממקום אקטיבי של פעולה ועשייה, תירגול שוב ושוב, אימון עצמי והטמעה והפנמת הדרכים החדשות הנלמדות.

רבים היו רוצים שמישהו יעשה את השינוי בשבילם ובמקומם, מבלי שהם יצטרכו לעבור את כל הקשיים שבדרך. זה הגיוני וטבעי אך לא אפשרי ולא מציאותי. לצערנו, אין קיצורי דרך! בלי החלטה ואחריות אישית, מאמץ ועשייה אקטיבית והתמודדות עם הקשיים הטבעיים שבדרך, לא יקרה השינוי המיוחל!

האם, למשל, כשלמדת נהיגה כל הפעולות שנדרשות לנהיגה היו אוטומטיות לך? ברור שלא! היה צריך עוד שיעור ועוד תרגול של חניה ברברס, עוד תרגול של התבוננות במראות תוך כדי הסתכלות על הדרך, על התמרורים, האור שברמזור וכד'. זו פעולה מורכבת בהתחלה שרק עם התרגול וההתנסות שוב ושוב על הפעולות, הנהיגה הפכה להיות אוטומטית עד כדי כך שלפעמים אנחנו לא זוכרים מה היה בדרך. היה חשוב לך לדעת לנהוג כמטרה שהצבת לעצמך ולכן, התגברת על כל הקשיים שליוו אותך בדרך. כך זה קורה בכל למידה של משהו חדש ובמיוחד בתהליך שינוי של משהו שקיים כבר תקופה ארוכה ועל אחת כמה וכמה, שיש בו בעיתיות וקשיים רגשיים.

ההרגלים והדפוסים הישנים באים בטבעיות ובאופן אוטומטי ללא השקעת אנרגיה כלשהי. כדי לשנות את ההרגלים ודפוסי ההתנהגות הישנים והוותיקים, הנוחים והטבעיים לנו נדרשת השקעה נפשית ופיזית רבה ובמהלך ביצוע השינוי יכולים לעלות רגשות כגון, כאב רב, חרדה, עצב, בדידות, בלבול, אשמה, מתח ולחץ, תסכול ואכזבה, ואף, דיכאון וייאוש. אני רואה את זה יום יום בתהליכי השינוי שעוברים האנשים והזוגות שבאים אלי לטיפול אך אני נפגשת עם זה ביתר עוצמה עם משתתפי הסדנאות לשליטה וניהול כעסים, המתארים את התהליך כאילו הם חוצבים בסלע.

לכן, זו הסיבה שהתהליך מאופין בעליות ומורדות. זהו תהליך טבעי ויש לקבל אותו כמציאות עובדתית שיש להתמודד איתה ולא לאפשר לקשיים לנהל אתכם. את ואתה הוא בעל הבית של חייך ויש לך את היכולת לקחת את מושכות חייך בידיך. כל אחד יכול לעשות שינוי, אם הוא רוצה!

דוגמא למי שעשה שינוי כזה בחיים הם משה ולריסה, ממשתתפי הסדנאות לשליטה וניהול כעסים ולתקשורת יעילה, כל אחד בקבוצה אחרת. לריסה, אם חד הורית, ילידת חבר העמים, אישה מיוחדת ואמיתית, נחושה ואמיצה, משתתפת כיום גם בסדנת ההמשך "חיזוק ותחזוק - לחזור אל המהות".

לריסה מספרת על השינוי שחל בחייה עם עצמה וביחסיה עם הילדים והמשפחה שלה ובכלל עם כל הסובבים אותה, למרות קשיי היומיום, הקושי בעברית והבדלי התרבות ממנה באה, לריסה מוכיחה כי עם עשייה ורצון ומוטיבציה גבוהים שום דבר לא מונע ממנה להשיג את השינוי שרצתה בו. ואכן, בעזרת הסדנא לשליטה וניהול כעסים לריסה השיגה לעצמה חיים שקטים ורגועים, עם אמונה עצמית וביטחון ויחסים מהנים ומספקים עם הקרובים לה, המושתתים על תקשורת פתוחה, ישירה ואסרטיבית.

משה, איש הייטק לשעבר, מתאר את המהפך בחייו. משה מספר איך בעבר הכל עצבן אותו, אשתו, החיים ובכלל, כולם עצבנו אותו. לסדנא הוא הגיע בעקבות האולטימטום של אשתו. היום הוא מודה לה על כך מאד כי השינוי שהוא עבר בעקבות הסדנא, לא יסולא בפז. לא רק שהוא כבר לא מתעצבן מכל דבר ויודע כיצד להרגיע את עצמו ואיכות חייו השתפרה לעין ערוך, אלא שמשה עשה הסבה למקצוע בו יש נתינה משמעותית לאנשים, שממלא ומשמח אותו מאד. משה חי היום בשלום עם עצמו, עם אשתו, עם האחרים והמציאות בכלל.

מסקנה: אם רוצים ועושים, גם אם בדרך טועים - מצליחים!

ועוד משהו בשבילך, דברים מ'ספר החיים והמתים הטיבטי' שממחישים יותר מכל את השלבים בתהליך השינוי הטבעי ושהנפילות והמעידות בדרך הן חלק מהתהליך כולו. לא צריך להיבהל מהן והן לא צריכות לייאש אתכם. בטח לא לכעוס על עצמכם. הקשיים שבדרך חשובים מאד כי הם מצביעים על המקומות החסומים והמעכבים אצלכם שזקוקים לחיזוק ולריפוי. הם אלה שמאפשרים לכם להגיע להבנות וללמידה עצמית, לתובנות ולחיזוק החוליות החלשות ולמעשה, מאפשרים לכם את הגדילה וההתפתחות האישית שלכם.

אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים קצרים / מאת פורשיה נלסון

1. הלכתי במורד הרחוב

יש בור עמוק בדרך

נפלתי לתוכו,

אני אבוד, אני חסר אונים

זאת לא אשמתי.

לוקח זמן נצח למצוא דרך החוצה

2. הלכתי במורד אותו רחוב

יש בור עמוק בדרך

אני מעמיד פנים שהוא איננו

נפלתי לתוכו שוב

אני לא מאמין שאני באותו מקום

אבל אין זו אשמתי.

זה עדיין לוקח המון זמן לצאת ממנו

3. הלכתי במורד אותו רחוב

יש בור עמוק בדרך

אני רואה אותו שם.

אני עדיין נופל...זה הרגל... אבל עיני פקוחות

אני יודע איפה אני.

זו אשמתי. אני יוצא בזריזות

4. הלכתי במורד אותו רחוב

יש בור עמוק בדרך.

עקפתי אותו.



5. הלכתי במורד רחוב אחר

בהצלחה!

אריאלה

מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי

פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית מוסמכת

סיפור קטן עם מוסר השכל גדול

שלום,

היום אני מביאה סיפור קטן עם מוסר השכל גדול,

אגדה אינדיאנית

אינדיאני זקן ישב עם נכדו וסיפר לו שבתוך כל אדם שוכנים שני זאבים וביניהם מתנהלת מלחמה מתמשכת, שאינה נפסקת לעולם.
הזאב האחד הוא זאב הרוע, הכעס, הכאב, התסכול, הקנאה וצרות העין, העצב, העלבון, חוסר ההערכה העצמית...
הזאב השני הוא זאב האהבה, הקבלה, החמלה, החיוך, האושר, התקווה, התמיכה, הצחוק, החיבה....
שאל הנכד: ואיזה זאב מנצח במלחמה, סבא?
ענה הסב: זה שאתה מאכיל אותו.

במצבי חיים שונים ובמהלך היומיום שלנו עולים בתוכנו חלקים שונים ואף מנוגדים, מחשבות ורגשות, חלקם נעימים יותר וחלקם, פחות ואף, רגשות קשים על כל סוגיהם. אי אפשר להתעלם מהם או למחוק אותם כי הם פשוט שם. הם חלק מאיתנו ואין טעם להילחם בהם היות ומאבק בהם על מנת לשלוט בהם פירושו להילחם ולתקוף את עצמנו ואין בזה כל תועלת. שום טובה לא צומחת מהתקפה עצמית.

יש לנו את היכולת לבחור במה אנחנו מתמקדים, לאן אנחנו מפנים את תשומת הלב שלנו ואיפה אנחנו משקיעים את האנרגיה שלנו על כל רבדיה, הרגשיים, המחשבתיים, ההתנהגותיים והחושניים שלנו.

אם נשקיע את עצמנו במחשבות שליליות, ב"אין" שבחיינו, שם תהיה האנרגיה שלנו, גישתנו לעצמנו וכלפי המציאות תהיה שלילית בלבד וכך גם נחווה אותה. כתוצאה מכך, נפעל ונתנהג מתוך נקודת מוצא שלילית ונראה רק מה לא עובד לנו בחיים. נרגיש מסכנים, אומללים, לא מוצלחים, מקופחים, נחותים, חסרי ערך, חלשים, דחויים, חסרי אונים, חרדים, עצובים, מיואשים ואף, מדוכאים.

לעומת זאת, אם נפנה את תשומת הלב שלנו ונתמקד ב"יש", אנרגית החיים שלנו תתמקד בחיובי, דבר שיוביל אותנו לחשוב ולהתנהג כלפי עצמנו וכלפי אחרים והמציאות בכלל באור חיובי. ממקום כזה אנחנו יכולים לקדם את עצמנו למטרות חדשות ולהשיג הישגים, להצליח במה שאנחנו עושים ולהיות במערכות יחסים מהנות ומצמיחות.
תוצאות אלו יעניקו לנו שלווה, ביטחון, ערך, משמעות, סיפוק, נחת, אהבה, חיבה, שמחה ועוד.

זהו מעגל סגור שרק אנחנו יכולים לשנות אותו ולקבוע איך יהיה העולם הפנימי שלנו, איך נרגיש ואיך נפעל בתוך המציאות שלנו. זה תלוי בנו בלבד. זו האחריות הבלעדית שלנו.

אנחנו יכולים להישאר בשלילי וב"אין", ולעיתים אף אנחנו מתפתים להישאר שם, זו בחירה, אך מן הסתם נגרום לעצמנו להישאר בתוך סביבה פנימית וחיצונית עגומה בה יש כאב, סבל ומצוקה רבים. מי אמר שחייבים לחיות כך? יש לנו גם אפשרות אחרת! וזה בידיים שלנו! זה לא תמיד קל אבל בהחלט אפשרי ורצוי. התוצאות שיגיעו שוות את המאמץ.

למשל, אם יש לנו יום גרוע ושום דבר לא הולך לנו טוב או לא מצליח לנו, וכתוצאה מכך, אנחנו אולי כועסים, מרגישים כישלון, ייאוש, לא שווים, ביטחוננו מעורער וכד', אנחנו יכולים להסב את המחשבות שלנו לזמנים ולמצבים, הן מהעבר והן מההווה, בהם הצלחנו, שגרמו לנו להרגיש מוכשרים, מוצלחים ובעלי ערך ומשמעות.

חוץ מזה, אפשר להיזכר וגם ממש למנות לעצמנו את כל מה שהשגנו עד כה, מה יש לנו בחיינו שעושה לנו טוב וחשוב לנו (משפחה, חברים, עבודה, פרנסה, בריאות, ילדים ועוד ועוד), גם הדברים הגדולים אך גם הדברים הקטנים של החיים. שום דבר הוא לא מובן מאליו. מחשבות אלה כבר ייצרו הרגשה אחרת.

לפעמים, אנחנו לא יכולים לשנות את המציאות אבל אנחנו יכולים לשנות את ההתייחסות שלנו לגביה וזה עושה את כל ההבדל.

בדרך זו, בה אנחנו עושים בחירה מתוך אחריות עצמית והופכים להיות בעלי הבית של העולם הפנימי והחיצוני שלנו, אנחנו לא נותנים יותר לדברים הקשים לנהל את חיינו. אנחנו מחזירים לעצמנו את השליטה על החיים שלנו, את הפרופורציות ונותנים לעצמנו פרספקטיבה טובה יותר על החיים.

התנהלות חיובית שכזו מסייעת לנו לצמוח כאנשים בשלים ומפותחים יותר ומעצימה את יכולתנו להכיל תסכולים, קשיים ומכשולים שעומדים בפנינו. היא מאפשרת לנו גמישות חשיבה באמצעותה אנחנו יכולים לראות עוד כיוונים ודרכי התמודדות ממקום שקט, שקול, מאפשר ומקבל.

דרך זו גורמת לנו להרגיש תחושות של חופש, שחרור והקלה, עצמאות, חוזק, ביטחון, רוגע וסיפוק ואולי גם גאווה שהצלחנו להביא את עצמנו למקום מוצלח ונעים יותר.

אז, איזה זאב את/ה בוחר/ת להאכיל?

ימים טובים ורגועים

אריאלה

מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, משפחתי ואישי

פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית