" בלב ליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות" (אלברט איינשטיין)

כאן ניצור דיאלוג בין אריאלה מלצר כאדם ופסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית, מנהלת מכון רעות לבין הקוראים אודות הקשיים והדילמות של החיים וכיצד להתמודד איתם בהצלחה וביעילות למען חיים טובים, מאושרים,רגועים ומהנים.

נדבר על שליטה וניהול כעסים, על בעיות שבינו לבינה בזוגיות ובנישואין, על קשיים רגשיים, בעיות משפחתיות, טיפול זוגי ועוד.

אהבת? לחץ כאן

יום שבת, 25 בדצמבר 2010

קשה לעשות שינוי - אבל אפשרי בהחלט! איך להתגבר על הקשיים בתהליך שינוי

שלום לכם,

כל אחד בדרך לשינוי שלו, עובר, מי יותר ומי פחות, מכשולים וקשיים, כאב, חששות, בלבול וחוסר וודאות, שאיתם צריך להתמודד .

כל שינוי בחיים דורש השקעת אנרגיה מרובה, התכווננות למטרה ומאמץ רב. השינוי לא יכול להגיע ממקום פאסיבי אלא רק ממקום אקטיבי של פעולה ועשייה, תירגול שוב ושוב, אימון עצמי והטמעה והפנמת הדרכים החדשות הנלמדות.

רבים היו רוצים שמישהו יעשה את השינוי בשבילם ובמקומם, מבלי שהם יצטרכו לעבור את כל הקשיים שבדרך. זה הגיוני וטבעי אך לא אפשרי ולא מציאותי. לצערנו, אין קיצורי דרך! בלי החלטה ואחריות אישית, מאמץ ועשייה אקטיבית והתמודדות עם הקשיים הטבעיים שבדרך, לא יקרה השינוי המיוחל!

האם, למשל, כשלמדת נהיגה כל הפעולות שנדרשות לנהיגה היו אוטומטיות לך? ברור שלא! היה צריך עוד שיעור ועוד תרגול של חניה ברברס, עוד תרגול של התבוננות במראות תוך כדי הסתכלות על הדרך, על התמרורים, האור שברמזור וכד'. זו פעולה מורכבת בהתחלה שרק עם התרגול וההתנסות שוב ושוב על הפעולות, הנהיגה הפכה להיות אוטומטית עד כדי כך שלפעמים אנחנו לא זוכרים מה היה בדרך. היה חשוב לך לדעת לנהוג כמטרה שהצבת לעצמך ולכן, התגברת על כל הקשיים שליוו אותך בדרך. כך זה קורה בכל למידה של משהו חדש ובמיוחד בתהליך שינוי של משהו שקיים כבר תקופה ארוכה ועל אחת כמה וכמה, שיש בו בעיתיות וקשיים רגשיים.

ההרגלים והדפוסים הישנים באים בטבעיות ובאופן אוטומטי ללא השקעת אנרגיה כלשהי. כדי לשנות את ההרגלים ודפוסי ההתנהגות הישנים והוותיקים, הנוחים והטבעיים לנו נדרשת השקעה נפשית ופיזית רבה ובמהלך ביצוע השינוי יכולים לעלות רגשות כגון, כאב רב, חרדה, עצב, בדידות, בלבול, אשמה, מתח ולחץ, תסכול ואכזבה, ואף, דיכאון וייאוש. אני רואה את זה יום יום בתהליכי השינוי שעוברים האנשים והזוגות שבאים אלי לטיפול אך אני נפגשת עם זה ביתר עוצמה עם משתתפי הסדנאות לשליטה וניהול כעסים, המתארים את התהליך כאילו הם חוצבים בסלע.

לכן, זו הסיבה שהתהליך מאופין בעליות ומורדות. זהו תהליך טבעי ויש לקבל אותו כמציאות עובדתית שיש להתמודד איתה ולא לאפשר לקשיים לנהל אתכם. את ואתה הוא בעל הבית של חייך ויש לך את היכולת לקחת את מושכות חייך בידיך.
כל אחד יכול לעשות שינוי, אם הוא רוצה!

דוגמא למי שעשה שינוי כזה בחיים הם משה ולריסה, ממשתתפי הסדנאות לשליטה וניהול כעסים ולתקשורת יעילה, כל אחד בקבוצה אחרת. לריסה, אם חד הורית, ילידת חבר העמים, אישה מיוחדת ואמיתית, נחושה ואמיצה, משתתפת כיום גם בסדנת ההמשך "חיזוק ותחזוק - לחזור אל המהות".

לריסה מספרת על השינוי שחל בחייה עם עצמה וביחסיה עם הילדים והמשפחה שלה ובכלל עם כל הסובבים אותה, למרות קשיי היומיום, הקושי בעברית והבדלי התרבות ממנה באה, לריסה מוכיחה כי עם עשייה ורצון ומוטיבציה גבוהים שום דבר לא מונע ממנה להשיג את השינוי שרצתה בו. ואכן, בעזרת הסדנא לשליטה וניהול כעסים לריסה השיגה לעצמה חיים שקטים ורגועים, עם אמונה עצמית וביטחון ויחסים מהנים ומספקים עם הקרובים לה, המושתתים על תקשורת פתוחה, ישירה ואסרטיבית.




משה, איש הייטק לשעבר, מתאר את המהפך בחייו. משה מספר איך בעבר הכל עצבן אותו, אשתו, החיים ובכלל, כולם עצבנו אותו. לסדנא הוא הגיע בעקבות האולטימטום של אשתו. היום הוא מודה לה על כך מאד כי השינוי שהוא עבר בעקבות הסדנא, לא יסולא בפז. לא רק שהוא כבר לא מתעצבן מכל דבר ויודע כיצד להרגיע את עצמו ואיכות חייו השתפרה לעין ערוך, אלא שמשה עשה הסבה למקצוע בו יש נתינה משמעותית לאנשים, שממלא ומשמח אותו מאד. משה חי היום בשלום עם עצמו, עם אשתו, עם האחרים והמציאות בכלל.




מסקנה: אם רוצים ועושים, גם אם בדרך טועים - מצליחים!

ועוד משהו בשבילך, דברים מ'ספר החיים והמתים הטיבטי' שממחישים יותר מכל את השלבים בתהליך השינוי הטבעי ושהנפילות והמעידות בדרך הן חלק מהתהליך כולו. לא צריך להיבהל מהן והן לא צריכות לייאש אתכם. בטח לא לכעוס על עצמכם. הקשיים שבדרך חשובים מאד כי הם מצביעים על המקומות החסומים והמעכבים אצלכם שזקוקים לחיזוק ולריפוי. הם אלה שמאפשרים לכם להגיע להבנות וללמידה עצמית, לתובנות ולחיזוק החוליות החלשות ולמעשה, מאפשרים לכם את הגדילה וההתפתחות האישית שלכם.



אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים קצרים / מאת פורשיה נלסון

1. הלכתי במורד הרחוב

יש בור עמוק בדרך

נפלתי לתוכו,

אני אבוד, אני חסר אונים

זאת לא אשמתי.

לוקח זמן נצח למצוא דרך החוצה


2. הלכתי במורד אותו רחוב

יש בור עמוק בדרך

אני מעמיד פנים שהוא איננו

נפלתי לתוכו שוב

אני לא מאמין שאני באותו מקום

אבל אין זו אשמתי.

זה עדיין לוקח המון זמן לצאת ממנו



3. הלכתי במורד אותו רחוב

יש בור עמוק בדרך

אני רואה אותו שם.

אני עדיין נופל...זה הרגל... אבל עיני פקוחות

אני יודע איפה אני.

זו אשמתי. אני יוצא בזריזות


4. הלכתי במורד אותו רחוב

יש בור עמוק בדרך.

עקפתי אותו.



5. הלכתי במורד רחוב אחר

בהצלחה!
אריאלה
פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית מוסמכת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה