במאמר האחרון דיברנו שכשאנחנו חווים את מלוא המהות שלנו ומרגישים את הטבע האמיתי שלנו, הפשוט והטהור, אנחנו מרגישים ביטחון בעצמנו המאפשר לנו להתמודד ביעילות עם המכשולים והקשיים שהמציאות מעמידה בפנינו. כשאנחנו בביטחון מלא אין לנו צורך לכעוס ולהתפרץ כהגנה על עצמנו. גם אם הסביבה לא עונה לציפיותינו, אנחנו מגייסים את הביטחון שבתוכנו כמגן ואנחנו נרגעים.
כהמשך למאמר האחרון, היום נדגיש את הכמיהה האנושית והצורך האדיר שלנו בחופש פנימי להיות מי שאנחנו ללא תנאים והגבלות ולשם כך, אנחנו זקוקים לסביבה שלנו שתעזור לנו להיות המראה של עצמנו כדי לאפשר לנו לראות ולהיות מי שאנחנו במלואנו כבני אדם שלמים . מצגת מרגשת ויפיפיה ממחישה בסוף המאמר את הנושא כולו.
עפ"י מספר גישות תיאורטיות כגון, הגישה ההומניסטית של רוג'רס ומאסלו וגישת האימגו של ד"ר הנדריקס, האדם נולד שלם על כל הטוב שבו ובטבעו הוא מחפש להתפתח ולממש את כל הפוטנציאל שבו. הכשלים בהתפתחותו שגורמים לו קשיים וכאב רב נובעים מכך שהוריו ציפו ממנו להיות מה שהם רוצים וצריכים ולא קיבלו אותו קבלה מוחלטת. הוא למד כבר כילד שקבלת ביטחון ואהבה שהוא כל כך היה זקוק להם מהוריו הינה מותנית בכך שהוא יעשה ויפעל עפ"י הדרך הרצויה להם.
כתוצאה מכך, על מנת לקבל ביטחון ואהבה הוא התנתק בתוכו מהתכונות הלא רצויות והדגיש את התכונות הרצויות ובדרך זו כבר אין לו חופש, רשות ולגיטימציה פנימית להיות בטבע האמיתי שלו. הוא בונה סביבו חליפת הישרדות שתגן עליו ובמהלך צמיחתו לאדם בוגר הוא "שוכח" את המהות האמיתית שלו וחושב שחליפת ההישרדות היא המהות שלו.
באופן זה האדם לא פועל כאדם שלם אך במהות שלו הוא שואף להחזיר לעצמו את המהות שלו בשלמותה. המשאלה הלא מודעת היא לרפא את פצעי הילדות כדי לחזור אל המהות השלמה והטבעית שלו.
לשם כך, האדם זקוק להיות בקשר אמיתי וקרוב עם אדם שיקבל אותו כמו שהוא ללא תנאי ויהווה לו מראה אנושית למי שהוא באמת. קבלה זו ניתנת לנו כשאנו מתבוננים בפניהם של האחרים, כמו להתבונן במראה, בה אנו רואים איך הם רואים אותנו. ככל שהם מחויכים אלינו, מרוצים, מלאי הערכה ושמחה, כך אנחנו חווים את עצמנו כבעלי משמעות וערך ומתמלאים בביטחון, שלווה וסיפוק.
כך, למשל, המשאלה הפנטזיונית הלא מודעת של אנשים מבני הזוג שלהם היא לקבל ביטחון, אהבה, וקבלה ללא תנאי. ציפיות אלו אינן מופנות רק כלפי בני הזוג אלא כלפי כל הסובבים ואפילו מפקידת הבנק או מהמוסכניק. כאשר אלו מחמיצים לנו פנים תוך כדי מתן שירות, חלק מאיתנו חווים אי שקט וערעור הביטחון דבר הגורם להם להיפגע ולכעוס. לעומת זאת, כאשר אלו מחייכים אלינו ומקבלים אותנו במאור פנים אנו חשים נינוחות, רוגע וביטחון.
משמעות הדבר, שכמו שאנחנו זקוקים שסביבתנו תקבל אותנו ללא תנאי ותיתן לנו להרגיש את עצמנו כאנשים במלוא המהות הטובה והטהורה שלנו כך גם אנחנו יכולים להיות מראה אנושית מקבלת וחיובית לאחרים.
ישנן מספר דרכים מעשיות ליישם זאת במציאות:
- כשאנחנו משוחחים עם מישהו, יש להיות איתו בקשר עין, לתת לבן שיחנו את מלוא הנוכחות וההקשבה המלאה שלנו, לוודא ששמענו את כל דבריו מבלי שקטענו או התפרצנו לדבריו ולבסוף, לבדוק איתו אם הבנו אותו במדויק כפי שהוא רוצה ללא פרשנות שלנו.
- כשאנחנו מחייכים אל אנשים בסביבתנו, באופן אוטומטי עולה גם חיוך מצידם. החיוך שעל פנינו מהווה להם אישור וקבלה של המהות שלהם והם כמו מתבוננים במראה של עצמם דרכה הם חווים את עצמם כאנשים טובים וחיוביים.
לכן, חייכו הרבה ובדרך זו תיצרו אווירה נעימה ונינוחה סביבכם ויחסים טובים עם האחרים שירגישו בטוחים ובנוח בקרבתכם.
- וותרו על הביקורת המרעילה כלפי האנשים הסובבים אתכם, והמירו את המחשבות השליליות שיש לכם על האדם במחשבות חיוביות. חפשו את כוונתו הטובה גם אם מעשיו אינם נראים לכם, ראו את תכונותיו האנושיות הטובות והתמקדו בהן.
- הביעו הערכה על מעשיהם והתנהגותם של הסובבים אתכם. תמיד יש מה להעריך. שום דבר אינו מובן מאליו. פיתחו את ליבכם לרווחה ותנו להם מחמאות רבות בנדיבות ומכל הלב.
לסיכום, אנשים שחווים חופש להיות במהות הטבעית שלהם כאנשים שלמים הם אנשים בטוחים ורגועים. אנחנו כיצורי אנוש הזקוקים לקשר יכולים להוות מראה חיובית אחד כלפי השני ולהגביר גם את תחושת הביטחון ההדדית וגם את הביטחון במרחב היחסים. מרחב יחסים בטוח הינו כר פורה ודשן לצמיחה אישית ומימוש הפוטנציאל ולהעמקת הקשר שבדרך זו נוצרים בו חום, רכות, אינטימיות וקרבה.
ולסיום, להמחשת המאמר כולו היכנסו לקישור המצגת.
ימים טובים ורגועים
שבת שלום ומבורך
אריאלה
אריאלה יקרה,
השבמחקמרגש. פשוט מרגש.
וגם חשוב.
שגרת היומיום גורמת לנו לשכוח.
וטוב שאת מזכירה לי...
שלום אריאלה,
השבמחקמצגת מדהימה, תודה רבה רבה וכן על המאמר המצויין והקולע, בתקופה האחרונה אני מהרהרת רבות בנושא זה - הכמיהה להיות - אני האותנטית, העצמי. הגורמת לתחושת תסכול, חוסר נאמנות לעצמי, לשליטה, בזבוז אנרגית חיים.
אציין שעברתי שינויים פנימיים בשנים אחרונות כתוצאה מעבודה עצמית ועזרה חיצונית.
שאיפתי להיות במקום שארגיש בבטחון מלא שיאפשר לי להתמודד עם הקשיים. כפי שאמרת -" כשאנחנו בבטחון מלא אין לנו צורך לכעוס ולהתפרץ כהגנה על עצמנו כי אנו מגייסים את הבטחון שבתוכנו כמגן".(אהבתי)
הפנטזיה שלי להגיע למקום זה.
אריאלה, לאור האמור לעיל, לאיזו מהסדנאות שלך את ממליצה עבורי? אני מניחה שאין מספיק נתונים עלי ובכל זאת.
תודות לך ושבוע טוב,