שלום לכם,
כל שלב חדש במעגל החיים הטבעי שלנו מביא איתו התפתחות וצמיחה חדשה אך גם כרוך בקשיים והוא דורש מאיתנו הסתגלות מחודשת כדי להגיע שוב לאיזון ושיווי המשקל.
לא תמיד קל להתמודד עם שינויים ולא פשוט הוא השלב שבו אנחנו מגיעים לאמצע החיים,
במיוחד לאלה בני ה- 50+.
בשלב הזה ישנם שינויים רבים המשפיעים על החיים ואיכותם, על הדימוי העצמי, על הזהות, המשמעות והערך העצמי של כל אחד ואחד.
הצלחת ההתמודדות או כניסה למשבר תלויה בתפיסת האדם את השלב ההתפתחותי החדש
ואיזו משמעות הוא נותן לו בחייו, ביכולת הגמישות שלו להסתגל למצבים משתנים
ולהתאים את עצמו למצב החדש, בכוחותיו הנפשיים ובהתמודדויות שלו מהתנסויות קודמות מן העבר.
ככל שהאדם התמודד בהצלחה בשלבים ההתפתחותיים הקודמים שלו, כך יש סיכוי גדול יותר
שיצליח להתמודד בהצלחה גם בשלב הנוכחי.
הדרך בה מתמודד האדם עם השינויים, התפיסה והגישה שלו לשינויים, יכולת הגמישות
שהוא מגלה ודרך ההסתגלות שלו אליהם וההתמודדות איתם, היא שתקבע אם הצלחת תפקודו, אושרו ואיכות חייו.
בשלב אמצע החיים הגיל מתחיל לתת את אותותיו על הגוף והוא משתנה. לעיתים, הבריאות מתרופפת, העור כבר אינו מתוח ומוצק כשהיה, הכרס גדלה, השיער מידלדל וקשה יותר לשמור על משקל תקין ופתאום, אתם מוצאים את עצמכם לעיתים קרובות מידיי שאתם המבוגרים בחבורה וכך גם מתייחסים אליכם.
ישנם כמה דברים מרכזיים ומשמעותיים המתרחשים בתקופה זו שמשפיעים על התחושה של המבוגרים וההתמודדות שלהם עם שלב המעבר.
ישנה תחושה שתקופת הנעורים חלפה והזקנה מתקרבת עם כל ההשלכות שלה, ואף ישנם אלו שמתביישים בגילם, מתכחשים לו ומנסים להסתירו. לעיתים, אפילו למרות הגיל המבוגר, יש אלו שמרגישים עדיין ילדים או צעירים, תחושה פנימית המנוגדת לחלוטין לגילם הכרונולוגי והזדקנות הגוף, לשינויים המתרחשים כמו הפיכתם לסבים ולסבתות ולתפיסת הסביבה אותם כמבוגרים מזדקנים.
עולה הצורך לטפל בהורים הקשישים החולים או הזקוקים לסיעוד, התמודדות עם מות ההורים והאובדן שלהם, התרוקנות הקן ועזיבת הילדים את הבית, פיטורין, פרישה מוקדמת מהעבודה או יציאה לפנסיה, ועוד.
לאלו שכבר פרשו מהעבודה יש היום הרבה שעות פנויות, כבר לא צריכים אותם כמו פעם ויש פחד גדול מחוסר תכלית, משעמום ומבדידות.
הגדרת הזהות העצמית, המשמעות ותחושת הערך משתנה וצריך למצוא תכנים חדשים, משמעות חדשה וערך עצמי שיהוו בסיס מוצק להגדרת הזהות העצמית המותאמת למציאות המשתנה והחדשה
ההתמודדות עם כל האחריות על הטיפול בהורים הקשישים, מחד והעזרה והתמיכה שיש לתת לילדים, מנגד, והמשימות, המטלות והתפקידים המוטלים על כתפי המבוגר והצורך להתמודד עם הקשיים של עצמו וכל השינויים המתרחשים בחייו ובעולמו הפנימי והחיצוני דורשים משאבים פיזיים, חומריים, זמן ומשאבי נפש גדולים ביותר.
שינויים אלו מעלים חשבון נפש אצל המבוגר. מתעוררות מחשבות של איך להספיק את מה שהוא לא עשה עדיין, רצון להשלים את החסר שליווה אותו בחייו, שאלות ומחשבות האם הוא השיג את מטרותיו בחיים, תחושה של "עכשיו או בכלל לא", האם עליו לבצע שינויים בחייו, מבחינת מערכות היחסים שלו, הזוגיות, עבודה וקריירה וכיצד ייתן משמעות נוספת חדשה לחייו.
ישנו הקונפליקט הפנימי המוסרי בין ההשקעה ב"אני" לבין השקעה באחרים. קיים רצון עז לממש את העצמי, החלומות והמשאלות שטרם התמלאו אך קיים גם הרצון לדאוג ולעזור לילדים מצד אחד, ולהורים הקשישים, מצד שני.
הקן המתרוקן מפגיש מחדש את בני הזוג, שיתכן ובמשך הזמן הלכו והתרחקו זה מזה ומצאו תחליפים וסיפוק במקומות אחרים כגון, עבודה, טיפול בילדים וכשאלה כבר לא קיימים, יכולה לעלות הרגשה שהם תקועים עם בן זוג מרוחק ואולי מנוכר שאין איתו יותר שפה משותפת ובעצם, לפגוש מערכת זוגית מרוקנת מכל קרבה ואינטימיות, אשר בה כל אחד חי את חייו בנפרד.
לעיתים, ניתן לראות שבשלב זה אנשים מחליטים לעשות שינוי דרסטי, מהותי ומשמעותי בחייהם, לפיו הם רואים בתקופת מעבר זו הזדמנות נוספת ואולי אחרונה למימוש עצמי תוך נאמנות וחיבור לרצונותיהם ומשאלותיהם ולחיות הפעם חיים אמיתיים, כפי שהם היו רוצים ולא בהתאם למצופה מהם ולמחויבויותיהם שלקחו על עצמם וגם לא לפי הרצונות והציפיות של האחרים הסובבים אותם.
כך ניתן לראות אנשים שלאחר שבנו עסקים גדולים או קריירה מפוארת ורכשו ניסיון וידע מקצועי רב בתחום מסוים עושים הסבה מקצועית לתחום שונה ומנוגד לחלוטין ממה שעשו עד כה.
דומה הדבר גם לגבי הקשר הזוגי ולא נדיר לראות בשלב הזה גירושין מאוחרים. אנשים שחיו במשך שנים רבות בתסכול רב בתוך מערכות היחסים הזוגיות שלהם ונשארו בהן רק מתוך תחושת מחויבות ואחריות כלפי הילדים או אחרים ומסיבות אחרות שונות, מחליטים להתגרש ולחפש סוף סוף את האהבה שחסרה להם במקום אחר.
כל השינויים הללו יכולים לגרום לחלק מהאנשים לתחושות אי שקט, חוסר נחת, בדידות, מתח, חוסר וודאות, עצב, פחד, חוסר ביטחון, רוגז וכעס או דיכאון ולאחרים, ציפייה לבאות והתרגשות לקראת החיים החדשים ואצל חלקם, זה שילוב בין השנים.
אז איך, בעצם, עוברים נכון את שלב אמצע החיים?
- ראשית, כדאי להבין ולקבל שזהו שלב התפתחותי טבעי בחיים והוא יקרה בין אם תתנגדו לו ובין אם לאו. ככל שתבינו מהר יותר שזה המצב ולא ניתן לשנות אותו ותזרמו איתו, כך תצליחו ליהנות ממנו באופן מלא. רק עכשיו זו הזדמנות טובה לשאול את עצמכם איך אתם מפיקים ממנו את המרב עבורכם.
- בגיל צעיר הדברים מצטיירים כרחוקים ומרתיעים כל כך עד שנמנעים מלחשוב עליהם. כדאי ומומלץ להכין את החזון העתידי שלכם ולבנות תוכניות מגירה עוד כשאתם צעירים. חישבו מה אתם רוצים שיהיה כשתגיעו לגיל ולשלב הזה. תתבוננו פנימה ותראו מה אתם רוצים ואוהבים לעשות, ומה יגרום לכם שמחה, הנאה וסיפוק.
- לטפח את הזוגיות בכל שלב בחיים. לחיות בזוגיות מתסכלת, מרוחקת כשבני הזוג חיים אחד ליד השני ולא עם השני זה בוודאי קשה וכואב. ברור שמומלץ לשנות את זה בכל שלב בחיים, על אחת כמה וכמה בשלב אמצע החיים. שווה להתבונן בקשר הזוגי, במשמעות שיש לו, בתרומה שלו לחיים, לראות את הטוב שיש בבן הזוג, לתת לו מקום ראוי ומוערך בחיים ואם יש צורך, ללכת לטיפול זוגי אצל איש מקצוע כדי לשפר אותו ולהפוך אותו למקום בטוח, חם ומספק.
דברו אחד עם השני, טפחו אחד את השני ואת הקשר שלכם. אל תתנו לו לנבול ולדעוך. הוא לא יהיה טוב יותר אם תתעלמו ממנו ומהבעיות הקיימות. עכשיו אתם זקוקים אחד לשני יותר מתמיד.
כדאי להגיע ביחד לשלב החיים הזה כשיש הבנה, תמיכה, קבלה, הערכה, רצון לבלות וליהנות ביחד ולעזור אחד לשני בשעת הצורך, כי עכשיו לזוגיות יש מקום עוד יותר חשוב בחיים לאחר יציאת הילדים מהבית, הפרישה מהעבודה, והצורך במקום משמעותי עם שייכות, דאגה ואכפתיות.
יחד עם זאת, אם לא נותר דבר מהקשר ואין רצון משותף לשיפור הזוגיות, והוא נשאר עד כה רק בגלל הילדים, ההורים הקשישים, המחויבויות החברתיות, כסף וכד', יתכן ואין מנוס מפרידה ומגירושין. גם בגיל אמצע החיים ניתן למצוא אהבה חדשה ולבנות זוגיות מהנה ומספקת.
- תנו לעצמכם את הרשות והחופש לעשות את הדברים שאתם אוהבים וקחו לעצמכם את
הזמן והמשאבים שדרושים לכם לשם כך.
- היו נאמנים לעצמכם ולרצונות שלכם. עכשיו כבר פחות צריך לעשות חשבון לאחרים.
כך תרגישו אמיתיים, משוחררים ומחוברים יותר לעצמכם ותיהנו מכל מה שאתם עושים ומכל רגע וזה מה שחשוב.
- זהו גם הזמן שלכם ובשבילכם. וותרו על רגשות האשמה כשאתם לא יכולים תמיד
להיענות לצרכי ילדיכם (בייביסיטר, למשל) או של אחרים. אל תתנו שהדברים יהיו על חשבונכם ועל חשבון הרצונות, הצרכים והעיסוקים שלכם. מותר גם לומר "אני לא יכול".
- בנו לעצמכם תוכנית של החלום שאתם רוצים לממש אותו. שאלו את עצמכם כיצד אתם רוצים לבלות את המשך חייכם. הכניסו לתוכנית שלכם כל רעיון או משאלה שהייתה לכם במהלך החיים אך לא הייתה לכם אפשרות ליישם אותם במציאות אם זה בגלל כסף, זמן או תפקידים, מטלות ועיסוקים שונים.
זה יכול להיות כל דבר, טיולים בארץ ובחו"ל, לימודים שונים ומגוונים, קורסים, הרצאות, סדנאות, פתיחת עסק חדש, קריירה חדשה, הסבה מקצועית, פעילות ציבורית, עיסוקים שונים, תחביבים, טיפוח כשרון שלא פותח, ריקוד, בישול, אפייה, אומנות לסוגיה, כתיבה יצירתית ועוד.
- עסקו בפעילות ספורטיבית ושמרו על כושר גופני. לא סתם נאמר "נפש בריאה בגוף בריא".
- לימדו מיומנויות שונות של רגיעה ושחרור ממתחים ולחצים, יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך ודאגו לקבל מסז' טוב מידי פעם.
- ראו את התקופה כהזדמנות להתפתחות וצמיחה רוחנית. אחרי שהגעתם להישגים מרשימים בחייכם ולא מעט הישגים והצלחות חומריות, זה שלב טוב להתבוננות פנימית מעמיקה על מנת לחיות בשלום עם חלקים בתוככם שהפריעו לכם בחיים עד כה.
- צרו לעצמכם שוב מעגל חברתי שאולי התרופף עם השנים מפאת חוסר הזמן והשגרה היומיומית השואבת. השקיעו בחברים, עשו פעילויות משותפות, בלו בצוותא ותיהנו בחברתם.
- דברו עם חבריכם על מה שאתם חושבים ומרגישים והפכו אותם למעגל תמיכה ועזרה הדדית עבורכם. כך תרגישו שמה שקורה לכם זה בסדר, טבעי ואנושי וקורה לכולם ותוכלו להירגע.
- מיצאו את כל היתרונות של המצב החדש בשבילכם. למשל, אתם הוכחתם כבר את עצמכם. יש לכם כבר את הקבלות שאתם מסוגלים, מוכשרים ומוצלחים ואתם יכולים לצאת לחופש, לנוח, רק ליהנות, בלי להילחם על דרגה, תפקיד, עוד כסף וכד'. מותר לכם רק ליהנות! יתרון נוסף, למשל, שאפשר לבלות עם הילדים והנכדים כאוות נפשכם וליהנות איתם אך התפקידים והאחריות אינם שלכם. אתם רק בתפקיד של מסייעים אם אתם רוצים בכך, ואתם יכולים לחזור הביתה אל הנוחות, השקט והעיסוקים שלכם, בדיוק כפי שמתאים ורצוי לכם.
ולסיום, כפי שנהוג לומר במקומותינו, ה-50 של היום הם ה- 40 של אתמול, אתם עדיין צעירים, תוחלת החיים גדלה, ויש עוד הרבה שנים לחיות. כוחכם עדיין במותנכם, יש לכם עוד הרבה מה לתרום ולהיתרם וכדאי ומומלץ לחיות אותם הכי טוב שאפשר וזה אפשרי! רק היו מודעים לעצמכם, לרצונותיכם, ומשאלותיכם ותנו לעצמכם דרור ורשות לספק אותם במלוא הפוטנציאל והחיוניות שלכם.
אם גם אתם רוצים לקבל את המאמר והעצה השבועית הישר מהתנור, לחצו על הקישור, מלאו את פרטיכם ותקבלו אליכם במייל מידי שבוע תכנים וטיפים, מעניינים ומאירי דרך, שיעשו לכם את החיים טובים יותר עם עצמכם ועם סביבתכם.
שלכם ובהצלחה!
לא תמיד קל להתמודד עם שינויים ולא פשוט הוא השלב שבו אנחנו מגיעים לאמצע החיים,
במיוחד לאלה בני ה- 50+.
בשלב הזה ישנם שינויים רבים המשפיעים על החיים ואיכותם, על הדימוי העצמי, על הזהות, המשמעות והערך העצמי של כל אחד ואחד.
הצלחת ההתמודדות או כניסה למשבר תלויה בתפיסת האדם את השלב ההתפתחותי החדש
ואיזו משמעות הוא נותן לו בחייו, ביכולת הגמישות שלו להסתגל למצבים משתנים
ולהתאים את עצמו למצב החדש, בכוחותיו הנפשיים ובהתמודדויות שלו מהתנסויות קודמות מן העבר.
ככל שהאדם התמודד בהצלחה בשלבים ההתפתחותיים הקודמים שלו, כך יש סיכוי גדול יותר
שיצליח להתמודד בהצלחה גם בשלב הנוכחי.
הדרך בה מתמודד האדם עם השינויים, התפיסה והגישה שלו לשינויים, יכולת הגמישות
שהוא מגלה ודרך ההסתגלות שלו אליהם וההתמודדות איתם, היא שתקבע אם הצלחת תפקודו, אושרו ואיכות חייו.
בשלב אמצע החיים הגיל מתחיל לתת את אותותיו על הגוף והוא משתנה. לעיתים, הבריאות מתרופפת, העור כבר אינו מתוח ומוצק כשהיה, הכרס גדלה, השיער מידלדל וקשה יותר לשמור על משקל תקין ופתאום, אתם מוצאים את עצמכם לעיתים קרובות מידיי שאתם המבוגרים בחבורה וכך גם מתייחסים אליכם.
ישנם כמה דברים מרכזיים ומשמעותיים המתרחשים בתקופה זו שמשפיעים על התחושה של המבוגרים וההתמודדות שלהם עם שלב המעבר.
ישנה תחושה שתקופת הנעורים חלפה והזקנה מתקרבת עם כל ההשלכות שלה, ואף ישנם אלו שמתביישים בגילם, מתכחשים לו ומנסים להסתירו. לעיתים, אפילו למרות הגיל המבוגר, יש אלו שמרגישים עדיין ילדים או צעירים, תחושה פנימית המנוגדת לחלוטין לגילם הכרונולוגי והזדקנות הגוף, לשינויים המתרחשים כמו הפיכתם לסבים ולסבתות ולתפיסת הסביבה אותם כמבוגרים מזדקנים.
עולה הצורך לטפל בהורים הקשישים החולים או הזקוקים לסיעוד, התמודדות עם מות ההורים והאובדן שלהם, התרוקנות הקן ועזיבת הילדים את הבית, פיטורין, פרישה מוקדמת מהעבודה או יציאה לפנסיה, ועוד.
לאלו שכבר פרשו מהעבודה יש היום הרבה שעות פנויות, כבר לא צריכים אותם כמו פעם ויש פחד גדול מחוסר תכלית, משעמום ומבדידות.
הגדרת הזהות העצמית, המשמעות ותחושת הערך משתנה וצריך למצוא תכנים חדשים, משמעות חדשה וערך עצמי שיהוו בסיס מוצק להגדרת הזהות העצמית המותאמת למציאות המשתנה והחדשה
ההתמודדות עם כל האחריות על הטיפול בהורים הקשישים, מחד והעזרה והתמיכה שיש לתת לילדים, מנגד, והמשימות, המטלות והתפקידים המוטלים על כתפי המבוגר והצורך להתמודד עם הקשיים של עצמו וכל השינויים המתרחשים בחייו ובעולמו הפנימי והחיצוני דורשים משאבים פיזיים, חומריים, זמן ומשאבי נפש גדולים ביותר.
שינויים אלו מעלים חשבון נפש אצל המבוגר. מתעוררות מחשבות של איך להספיק את מה שהוא לא עשה עדיין, רצון להשלים את החסר שליווה אותו בחייו, שאלות ומחשבות האם הוא השיג את מטרותיו בחיים, תחושה של "עכשיו או בכלל לא", האם עליו לבצע שינויים בחייו, מבחינת מערכות היחסים שלו, הזוגיות, עבודה וקריירה וכיצד ייתן משמעות נוספת חדשה לחייו.
ישנו הקונפליקט הפנימי המוסרי בין ההשקעה ב"אני" לבין השקעה באחרים. קיים רצון עז לממש את העצמי, החלומות והמשאלות שטרם התמלאו אך קיים גם הרצון לדאוג ולעזור לילדים מצד אחד, ולהורים הקשישים, מצד שני.
הקן המתרוקן מפגיש מחדש את בני הזוג, שיתכן ובמשך הזמן הלכו והתרחקו זה מזה ומצאו תחליפים וסיפוק במקומות אחרים כגון, עבודה, טיפול בילדים וכשאלה כבר לא קיימים, יכולה לעלות הרגשה שהם תקועים עם בן זוג מרוחק ואולי מנוכר שאין איתו יותר שפה משותפת ובעצם, לפגוש מערכת זוגית מרוקנת מכל קרבה ואינטימיות, אשר בה כל אחד חי את חייו בנפרד.
לעיתים, ניתן לראות שבשלב זה אנשים מחליטים לעשות שינוי דרסטי, מהותי ומשמעותי בחייהם, לפיו הם רואים בתקופת מעבר זו הזדמנות נוספת ואולי אחרונה למימוש עצמי תוך נאמנות וחיבור לרצונותיהם ומשאלותיהם ולחיות הפעם חיים אמיתיים, כפי שהם היו רוצים ולא בהתאם למצופה מהם ולמחויבויותיהם שלקחו על עצמם וגם לא לפי הרצונות והציפיות של האחרים הסובבים אותם.
כך ניתן לראות אנשים שלאחר שבנו עסקים גדולים או קריירה מפוארת ורכשו ניסיון וידע מקצועי רב בתחום מסוים עושים הסבה מקצועית לתחום שונה ומנוגד לחלוטין ממה שעשו עד כה.
דומה הדבר גם לגבי הקשר הזוגי ולא נדיר לראות בשלב הזה גירושין מאוחרים. אנשים שחיו במשך שנים רבות בתסכול רב בתוך מערכות היחסים הזוגיות שלהם ונשארו בהן רק מתוך תחושת מחויבות ואחריות כלפי הילדים או אחרים ומסיבות אחרות שונות, מחליטים להתגרש ולחפש סוף סוף את האהבה שחסרה להם במקום אחר.
כל השינויים הללו יכולים לגרום לחלק מהאנשים לתחושות אי שקט, חוסר נחת, בדידות, מתח, חוסר וודאות, עצב, פחד, חוסר ביטחון, רוגז וכעס או דיכאון ולאחרים, ציפייה לבאות והתרגשות לקראת החיים החדשים ואצל חלקם, זה שילוב בין השנים.
אז איך, בעצם, עוברים נכון את שלב אמצע החיים?
- ראשית, כדאי להבין ולקבל שזהו שלב התפתחותי טבעי בחיים והוא יקרה בין אם תתנגדו לו ובין אם לאו. ככל שתבינו מהר יותר שזה המצב ולא ניתן לשנות אותו ותזרמו איתו, כך תצליחו ליהנות ממנו באופן מלא. רק עכשיו זו הזדמנות טובה לשאול את עצמכם איך אתם מפיקים ממנו את המרב עבורכם.
- בגיל צעיר הדברים מצטיירים כרחוקים ומרתיעים כל כך עד שנמנעים מלחשוב עליהם. כדאי ומומלץ להכין את החזון העתידי שלכם ולבנות תוכניות מגירה עוד כשאתם צעירים. חישבו מה אתם רוצים שיהיה כשתגיעו לגיל ולשלב הזה. תתבוננו פנימה ותראו מה אתם רוצים ואוהבים לעשות, ומה יגרום לכם שמחה, הנאה וסיפוק.
- לטפח את הזוגיות בכל שלב בחיים. לחיות בזוגיות מתסכלת, מרוחקת כשבני הזוג חיים אחד ליד השני ולא עם השני זה בוודאי קשה וכואב. ברור שמומלץ לשנות את זה בכל שלב בחיים, על אחת כמה וכמה בשלב אמצע החיים. שווה להתבונן בקשר הזוגי, במשמעות שיש לו, בתרומה שלו לחיים, לראות את הטוב שיש בבן הזוג, לתת לו מקום ראוי ומוערך בחיים ואם יש צורך, ללכת לטיפול זוגי אצל איש מקצוע כדי לשפר אותו ולהפוך אותו למקום בטוח, חם ומספק.
דברו אחד עם השני, טפחו אחד את השני ואת הקשר שלכם. אל תתנו לו לנבול ולדעוך. הוא לא יהיה טוב יותר אם תתעלמו ממנו ומהבעיות הקיימות. עכשיו אתם זקוקים אחד לשני יותר מתמיד.
כדאי להגיע ביחד לשלב החיים הזה כשיש הבנה, תמיכה, קבלה, הערכה, רצון לבלות וליהנות ביחד ולעזור אחד לשני בשעת הצורך, כי עכשיו לזוגיות יש מקום עוד יותר חשוב בחיים לאחר יציאת הילדים מהבית, הפרישה מהעבודה, והצורך במקום משמעותי עם שייכות, דאגה ואכפתיות.
יחד עם זאת, אם לא נותר דבר מהקשר ואין רצון משותף לשיפור הזוגיות, והוא נשאר עד כה רק בגלל הילדים, ההורים הקשישים, המחויבויות החברתיות, כסף וכד', יתכן ואין מנוס מפרידה ומגירושין. גם בגיל אמצע החיים ניתן למצוא אהבה חדשה ולבנות זוגיות מהנה ומספקת.
- תנו לעצמכם את הרשות והחופש לעשות את הדברים שאתם אוהבים וקחו לעצמכם את
הזמן והמשאבים שדרושים לכם לשם כך.
- היו נאמנים לעצמכם ולרצונות שלכם. עכשיו כבר פחות צריך לעשות חשבון לאחרים.
כך תרגישו אמיתיים, משוחררים ומחוברים יותר לעצמכם ותיהנו מכל מה שאתם עושים ומכל רגע וזה מה שחשוב.
- זהו גם הזמן שלכם ובשבילכם. וותרו על רגשות האשמה כשאתם לא יכולים תמיד
להיענות לצרכי ילדיכם (בייביסיטר, למשל) או של אחרים. אל תתנו שהדברים יהיו על חשבונכם ועל חשבון הרצונות, הצרכים והעיסוקים שלכם. מותר גם לומר "אני לא יכול".
- בנו לעצמכם תוכנית של החלום שאתם רוצים לממש אותו. שאלו את עצמכם כיצד אתם רוצים לבלות את המשך חייכם. הכניסו לתוכנית שלכם כל רעיון או משאלה שהייתה לכם במהלך החיים אך לא הייתה לכם אפשרות ליישם אותם במציאות אם זה בגלל כסף, זמן או תפקידים, מטלות ועיסוקים שונים.
זה יכול להיות כל דבר, טיולים בארץ ובחו"ל, לימודים שונים ומגוונים, קורסים, הרצאות, סדנאות, פתיחת עסק חדש, קריירה חדשה, הסבה מקצועית, פעילות ציבורית, עיסוקים שונים, תחביבים, טיפוח כשרון שלא פותח, ריקוד, בישול, אפייה, אומנות לסוגיה, כתיבה יצירתית ועוד.
- עסקו בפעילות ספורטיבית ושמרו על כושר גופני. לא סתם נאמר "נפש בריאה בגוף בריא".
- לימדו מיומנויות שונות של רגיעה ושחרור ממתחים ולחצים, יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך ודאגו לקבל מסז' טוב מידי פעם.
- ראו את התקופה כהזדמנות להתפתחות וצמיחה רוחנית. אחרי שהגעתם להישגים מרשימים בחייכם ולא מעט הישגים והצלחות חומריות, זה שלב טוב להתבוננות פנימית מעמיקה על מנת לחיות בשלום עם חלקים בתוככם שהפריעו לכם בחיים עד כה.
- צרו לעצמכם שוב מעגל חברתי שאולי התרופף עם השנים מפאת חוסר הזמן והשגרה היומיומית השואבת. השקיעו בחברים, עשו פעילויות משותפות, בלו בצוותא ותיהנו בחברתם.
- דברו עם חבריכם על מה שאתם חושבים ומרגישים והפכו אותם למעגל תמיכה ועזרה הדדית עבורכם. כך תרגישו שמה שקורה לכם זה בסדר, טבעי ואנושי וקורה לכולם ותוכלו להירגע.
- מיצאו את כל היתרונות של המצב החדש בשבילכם. למשל, אתם הוכחתם כבר את עצמכם. יש לכם כבר את הקבלות שאתם מסוגלים, מוכשרים ומוצלחים ואתם יכולים לצאת לחופש, לנוח, רק ליהנות, בלי להילחם על דרגה, תפקיד, עוד כסף וכד'. מותר לכם רק ליהנות! יתרון נוסף, למשל, שאפשר לבלות עם הילדים והנכדים כאוות נפשכם וליהנות איתם אך התפקידים והאחריות אינם שלכם. אתם רק בתפקיד של מסייעים אם אתם רוצים בכך, ואתם יכולים לחזור הביתה אל הנוחות, השקט והעיסוקים שלכם, בדיוק כפי שמתאים ורצוי לכם.
ולסיום, כפי שנהוג לומר במקומותינו, ה-50 של היום הם ה- 40 של אתמול, אתם עדיין צעירים, תוחלת החיים גדלה, ויש עוד הרבה שנים לחיות. כוחכם עדיין במותנכם, יש לכם עוד הרבה מה לתרום ולהיתרם וכדאי ומומלץ לחיות אותם הכי טוב שאפשר וזה אפשרי! רק היו מודעים לעצמכם, לרצונותיכם, ומשאלותיכם ותנו לעצמכם דרור ורשות לספק אותם במלוא הפוטנציאל והחיוניות שלכם.
אם גם אתם רוצים לקבל את המאמר והעצה השבועית הישר מהתנור, לחצו על הקישור, מלאו את פרטיכם ותקבלו אליכם במייל מידי שבוע תכנים וטיפים, מעניינים ומאירי דרך, שיעשו לכם את החיים טובים יותר עם עצמכם ועם סביבתכם.
שלכם ובהצלחה!
אריאלה
מנהלת מכון רעות - לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי
פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומומחית לשליטה וניהול כעסים
